יש ספרים שמתחילים מאירוע דרמטי, ויש כאלה שהאירוע הדרמטי כותב אותם. "אחי" של נמרוד פלמ"ח שייך לסוג השני. פלמ"ח, איש חינוך, קצין במילואים ובעל תפקיד בפיקוד העורף, מרגיש שהוא חייב לצאת ללב האירועים ביום הנורא של 7 באוקטובר 2023. למרות שהוראות הדרג הפיקודי היו להישאר בתפקידו בפיקוד העורף, היה לו רק אקדח ומחסנית אחת — ועם זה הוא יצא דרומה: לבארי, לעלומים ולמוקדי ההתרחשויות הקשות ביותר.

קרדיט: הוצאת סלע מאיר

הספר הוא לא רק תיעוד מרתק של מה שאירע ביום הטראומטי הזה, אלא גם מכתב אישי טעון מאוד של גבר צעיר שמצא את עצמו בעין הסערה. פלמ"ח בוחר לא להציג את עצמו כגיבור, אלא כמי שנקלע לסיטואציה קיצונית ולקח אחריות. הוא מתאר רגעים של פחד קיומי, תסכול, חוסר אונים — וגם של נחישות, אחווה ואמונה באדם.

הכתיבה שלו חפה מפאתוס, אך מלאה ברגש. לצד האירועים הקשים שהוא מספר עליהם — נפילה של חברים, זוועות שראה במו עיניו — הוא גם מתאר את ההתמודדות הרגשית שלו לאחר מכן: הפלאשבקים, הלילות חסרי השינה, השיחות עם אשתו והמאמץ לשוב לשגרה. חלק חשוב מהסיפור הוא גם ההחלטה שלו לעזור לאחרים — בין אם זה בליווי של משפחות שכולות או בהעברת הסברה בחו"ל, במפגשים עם צעירים, סטודנטים ויהודים בתפוצות.

הספר מצליח לא רק לשחזר את האירועים, אלא גם לגעת בלב של הקורא. הוא מעורר הזדהות, מעלה שאלות מוסריות, ובעיקר נותן קול לכל אלה שחזרו מהקרב — אבל חזרו אחרים.

"אחי" הוא ספר חשוב. לא כי הוא מתעד מה שקרה — אלא כי הוא מצליח לומר משהו עמוק על מי שנהיינו בעקבות מה שקרה. אם אתם מחפשים ספר שמסתכל למציאות בעיניים, אך שומר גם מקום לתקווה — זהו הספר בשבילכם.

"אחי", נמרוד פלמ"ח, 192 עמ', הוצאת סלע מאיר