רבים הגיעו היום לבית העלמין חולון ללוות בדרכו האחרונה את סעדיה יעקב דרעי שנפל אתמול בקרב במרכז רצועת עזה יחד עם עומר סמגד'ה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

ההספד של ללי דרעי, אמו של סעדיה יעקב דרעי

אמו, ללי דרעי, ספדה לו בהלוויתו: "בשמחת תורה עלית על מדים בלי לחשוב פעמיים, גם בפעם השנייה, כשקראו לך, התייצבת ואמרת 'הנני'. תמיד שמת את עצמך אחרי האחרים, היית זה שדואג, מכבד, מצחיק ומנצח בכל וויכוח".

"העם שלנו מחפש אחדות, צמא לאחדות", המשיכה אימו וקראה למנהיגים: "צאו את רגליכם מהבוץ התובעני של השיקולים הזרים והאינטרסים הצרים ותעלו לעם, אתם חייבים לנו את זה".

"סעדיה ילד יקר שלי, הוכחת שאין סתירה בין התורה לבין הזכות לשרת בצה"ל, הוכחת שאין סתירה בין הכלל והפרט. הוכחת שיש אחדות בעולם. אנחנו מבטיחים ונשבעים לדרוש אותה, גם אנחנו".

"היית לוחם אמיץ וגיבור. סיפרו כמה היית חזק. היית רך כנוצה עם אנשים, ידעת להעביר כל מסר לכל אדם. כמפקד כיתה דאגת לחיילים, היית כמו אבא שלהם. מאז בר המצווה סעדיה היה קורא בתורה, ידע את כל התורה. היית חד בחוכמה ובגמרא, ילד מקסים". ספד לו אביו, חיים.

"לפני שנתיים סעדיה נבחן לרבנות, ידע לפסוק הלכה. יחד עם היכולת הזאת, הוא היה פילוסוף. סעדיה ידע בדיוק מה הוא רוצה, אישה טובה שתדע להעריך אותו. הוא מצא את האישה הכי טובה שאפשר. לפני חמש שנים התחתנתם, אימצתי אותך רחלי כבת שלי. כל כך דאגת לסעדיה, היום את כבר לא צריכה לדאוג לו כי הוא במקום שכולו טוב. חיילינו עושים כל מה שהם יכולים, מוסרים את הנפש, הגיע הזמן לומר לצרותינו די".

דרעי הותיר אחריו הורים, חמישה אחים ואחיות, את אשתו רחלי, ושני ילדים קטנים – הללי בת השנתיים וינון, בן שנה. הוא למד כאברך בישיבת יפו למבחני רבנות וגויס בשמחת תורה כלוחם מילואים.