דעות

אכן, חרף יופיים החינני של עצי אשוח מקושטים והרעננות שנודפת מהם איני נהנה לראות עצים כאלו והם אינם חלק מתרבותי, אך אני חושב שאין להתנגד להצבת עצים כאלו במקומות ציבוריים שבין באיהם יש אנשים שעץ האשוח הוא חלק מתרבותם

פגשתי בנער שחזר מביקור בעמונה עם שקית מלאה עפר. שאלתי אותו לפשר השקית והוא אמר שזו מזכרת מעמונה, לקראת הפינוי. הסברתי לו שעמונה זה לא גוש קטיף. אפשר יהיה לעלות להר של עמונה גם אחרי הפינוי, ואין שום צורך לשמור ממנו עפר למזכרת.

אינני מבין מה מעמדו כלפי ח"כ הבית היהודי. כרב אמיץ כח והשפעה ישכנע את המתלוננת להגיש תלונה, וכאן נגמר תפקידו המועיל והיעיל. האם מצודתו פרוסה על פני כל הארץ, כאב-בית דין?

כשעומדים מול אימפריה שנדמת כבלתי מנוצחת, צריך להיות מקבי. כדוגמת יהודה המקבי שהוביל מלחמת גרילה מתוחכמת כנגד הפלנגות היווניות ונמנע מעימות ישיר, כך צריך להתנהל המאבק הנוכחי. התנזרות מוחלטת מהמכשירים הללו איננה ריאלית במציאות כיום, לפחות לא לציבור בכללותו. כך תנצחו את הסמארטפון

כל התרחישים עברו לנו בראש ואת כולם באמונה וגבורה הסכמנו לקבל לכבודה של עמונה, לכבודה של ארץ ישראל, מלבד התרחיש הזה, וזה לא שלא ידענו, אירועי העבר צעקו לנו בראש, הנורות הבהבו, ובכל זאת רצינו להשתכנע שהפעם זה יהיה אחרת. אלישוב הר שלום במכתב חיזוק לנוער

תתפללו שיהיו לכם ילדים כאלה. תתפללו שיהיו לכם ילדים עם נשמה גדולה. עם שאיפה לאמת. כי הילדים האלה ייקחו אותנו קדימה. אלה הילדים שיבנו את בית המקדש

אם סר וינסטון לאונרד ספנסר-צ'רצ'יל, אדריכל הניצחון במלחמת העולם השניה, הרשה ללכת בכנסת ישראל איך שרוצים, מי הוא זה ואי זה הוא שיחציף פנים וישנה סדרי עולם.

המאבק בין יעקב אבינו למלאך הוא אבן דרך משמעותית בתולדות עם ישראל. הרב יוני לביא מסביר: איך לנהל מאבקים? צפו

להאמין או לא להאמין? ואם הוא בעצמו מודה? הרב פנחס שפירא בשו"ת בעקבות פרשת ניסן סלומיאנסקי

בתחילת הפרשה יעקב אבינו מתכונן לפגישה עם עשו – בתפילה, בדורון ובמלחמה. התפילה מופיעה בפסוקים הבאים: "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֱלֹוקֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאֱלֹוקֵי אָבִי יִצְחָק ה' הָאֹמֵר אֵלַי שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ. קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת. הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי […]

לתפקידים חשובים צריך לבחור אנשים שבעינינו, עיני בשר ודם, הם נראים מתאימים. לדעת שאנחנו עלולים להתאכזב כי אין לנו דרך לדעת מראש מי יבחר בעתיד להיות עבריין, ולנקוט באמצעים חמורים כדי להרתיע עבריינים פוטנציאליים. וכן, זה אומר גם שכולנו עברייני מין פוטנציאליים

הוא שאל אם אוכל להביא לו אותה כי אורן רצה להביא אותה למשפחת שאג מעמונה כדי לקבוע אותה בבית הקבע החדש שלהם. שמחתי כל כך והרגשתי שנסגר המעגל. אבל עכשיו, מה עכשיו? המזוזה תנדוד שוב?

הבחירה במשפחה ובבית לא חייבת לבוא על חשבון ההתעלות הרוחנית, בוודאי שלא על חשבון שמירת שבת – קלה כבחמורה. אולם במקביל, מסגרות התפילה ולימוד התורה צריכות לאפשר חלוקת זמן והתעלות רוחנית. מדובר בתהליך מחשבתי ומושקע, אבל יום שלמענו טורחים כל כך הרבה וזוכרים אותו בכל הזדמנות – כדאי שנחשוב עליו גם בהיבט הזה, וכך 'מלחמת השבת' תהפוך ל'שבת שלום'

רצף המקרים בהם הואשמו או נחשדו חובשי כיפות בעבירות מין, הוא עדיין לא תופעה אלא רצף אירועים בודדים, ובכל זאת, אפשר ללמוד משהו מרצף הפרשיות המביכות בהן כיכבו כיפות סרוגות לאחרונה

קטונתי מלחלוק על מי מרבותיי, אך דעתי שמה שהגיעו אליו בהקשר למימוש נכסי הנפקדים בעמונה, הוא המירב שניתן בעת הזו וצריך עם כל הצער והכאב, לקרוע קריעה ולקבלו ולהסתכל קדימה

אל תהיו אדישים. את הילד או הילדה הקטנים ששקועים בבוץ הסורי זה לא יציל, אותנו – דווקא כן. קצת. אליהו גליל מזכיר: אנחנו חייבים להרגיש ולהגיב תגובה כלשהיא, כתובה או מדוברת, חייבים לזכור שזו מציאות, "קטע חדשות רטוב"

אולי יואילו להסביר לי כיצד זה שייך לטורקים? אם כן התמונה ברורה, יש כאן שרשרת מושחתת של גנבים, כאשר גנב מוסר לגנב: הטורקים גנבים, הבריטים גנבים, הירדנים גנבים, הערבים גנבים

בכל מלחמה יש לבנות אסטרטגיה רחבה שממנה נגזרים יעדים טקטים, על המצביא לעיתים לבצע מה שנדמה כנסיגה טקטית על מנת להשיג הכרעה אסטרטגית או בעברית פשוטה: צריך להיות חכם ולא רק צודק!

נשאל מתוך סקרנות טהורה, ובתמימות לב, מתוך נסיון כן להבין. אם כל שבוע גבר גרוש מתאבד, מתי זה נחשב לפיקוח נפש, מבחינה הלכתית? ואם פיקוח נפש דוחה שבת, למה הוא לא דוחה גם פמיניזם רדיקלי חסר מעצורים?

יש דרך אחת לעצור את הטרוף הבג"צי, והיא פשוטה מאוד. על הממשלה להתעלם מפסיקתו. לדבר הזה יש כמובן מחיר, יתכן שנכנס לתקופה סוערת, למעין "הפיכה" אבל בסופה של התקופה תהיה לנו מדינה טובה יותר. מקרה עמונה הוא הזדמנות מצויינת לזה