הממשלה הגישה היום (ראשון) את תשובתה לבג"ץ במסגרת העתירות הדורשות הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר 2023. בעמדתה, המשתרעת על פני עשרות עמודים ונתמכת בתצהיר של מזכיר הממשלה יוסי פוקס, טוענת הממשלה כי דין העתירות להידחות על הסף בשל חוסר סמכות וחוסר שפיטות.

מתוך תשובת הממשלה לבג"ץ

הטיעון המרכזי של הממשלה הוא שסעיף 1 לחוק ועדות חקירה מעניק לה סמכות רשות בלבד, ואין לבית המשפט עילה משפטית לכפות עליה להשתמש בה. הממשלה מדגישה כי מעולם לא הורה בית המשפט העליון על הקמת ועדת חקירה ממלכתית בנושא ביטחוני או מדיני, וכי "לאקט קיצוני שכזה… אין תקדים" בעולם. לשיטת הממשלה, ההחלטה על סוג הוועדה ועיתוי הקמתה מצויה בלב סמכותה של הרשות המבצעת ונתונה לביקורת הכנסת והציבור בלבד.

הממשלה דוחה את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה לפיה ועדת חקירה ממלכתית היא המנגנון היחיד העונה על "עקרון המשלימות" במשפט הבינלאומי. לטענת המדינה, ניתן לבסס טענת "משלימות" טובה גם באמצעות ועדת בדיקה ממשלתית או הוועדה הממלכתית-לאומית המוצעת, תוך שילוב משקיפים בינלאומיים. הממשלה הוסיפה כי עמדת היועמ"שית אינה מחייבת אותה בנושאים מדיניים-ציבוריים אלו, ומבקרת את החלטת היועצת "לסכל" בעבר הקמת ועדת בדיקה ממשלתית לעניין המדיניות ההומניטרית בעזה.

במקום ועדת חקירה ממלכתית הממונה על ידי נשיא בית המשפט העליון, הממשלה מקדמת חקיקה, באמצעות ח"כ אריאל קלנר, להקמת ועדת חקירה ממלכתית-לאומית שחבריה נבחרים בידי הקואליציה והאופוזיציה. הממשלה מציינת כי המודל מבוסס על ועדת החקירה האמריקאית לאירועי ה-11 בספטמבר 2001, שהייתה ועדה עצמאית ודו-מפלגתית שזכתה לאמון ציבורי רחב.

בתשובת הממשלה מפורטים הדיונים שקיימה לאורך שנת 2025. הממשלה מסבירה כי עד כה סברה ש"טרם בשלה העת" להקמת ועדה בשל עוצמת הלחימה והצורך בקשב מלא של הדרג הביטחוני למאמץ המלחמתי. המעבר להפסקת אש ו"מצב ביניים" הוא שמאפשר כעת לקדם את החקיקה המיוחדת לטענתה.

לסיכום, הממשלה מבקשת מבג"ץ לדחות את העתירות על הסף, ולהותיר לה ולכנסת להשלים את הליך החקיקה להקמת הוועדה במתכונת המוצעת.