איתי אליצור

הרב איתי אליצור קובע בפסק הלכה בספר 'מכת מדינה' כי מותר ואף רצוי שהממשלה תנקוט במדיניות המכניסה אנשים בודדים לספק של סכנה  ולהדביק אותם בקורונה כדי למנוע בעתיד סכנה גדולה יותר

תחת המילה "מאוזנים" מנסים להכניס לגיטימציה לדעות לא לגיטימיות. נשמח להשתתף בכל כנס, בתנאי שהוא ילך בכיוון הנכון

יש במדינה הזאת כמה אנשים שלא אוהבים את הרעיון שמדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי שניתנה לו ע"י הקב"ה, לכן הם זקוקים כצורך קיומי לגויים שבינינו. אז לא, לא הבנתם. השאלה היא לא מה האדם מרגיש. השאלה היא מיהו עם ישראל

חבל שגם אוניברסיטה אחת שמתיימרת להיות דתית, מתעקשת להעמיד את האג'נדה הסותרת את התורה ואת היהדות על הבמה המרכזית, עם פרסום גדול

תיק 4000 הוא עליית מדרגה. כאן כבר לא מדובר רק על קביעת סדר היום התקשורתי. כאן כבר מדובר על סחיטה. לא נעשה כאן נסיון לשחד את ראש הממשלה. להפך, ראש הממשלה הוא זה שאולץ לשחד את הבריון שאיים עליו

במדינת ישראל מותר לכפור בכל דבר, חוץ מבשואה. היא כנראה יסוד היסודות ועמוד החכמה. איתי אליצור מזכיר: "אנחנו לא זקוקים לשואה בתור עיקר אמונה כדי להצדיק את ישיבתנו כאן. ואם מישהו רוצה להכחיש – שיהיה לו לבריאות"

באחד מעלוני השבת פורסם ראיון עם סופר ועתונאי חרדי, שחזר על הטענה החרדית הידועה: המדינה הזאת היא רעה, היא מחללת שבת, היא מעודדת פריצות. מה זה שונה מעמדותיו של רוגל אלפר?

החלוקה בין דתיים לחילונים היא במהותה דיכוטומית. מי שמאמין שיש אלוקים ותורתו מחייבת הוא דתי. מי שעבורו התורה לא מחייבת הוא לא דתי. הוא תופעה מדאיגה. בלי קשר לשאלה איך הוא מגדיר את עצמו

ל האנשים שלא מפסיקים להסביר כמה חשוב להפעיל לחצים על סרבני גט, פתאום מצקצקים, מגלגלים עינים, ואומרים: אוי ואבוי, חרם. אצלנו? בימינו? חרם? הלסדום היינו, לעמורה דמינו. איום ונורא

חוק שמכריח בתי ספר לקבל תלמידים ספרדים איננו הפתרון. הוא אינו הפתרון, כי הוא לא עוקר את הבעיה מהשורש. נניח שיהיה חוק כזה, מה תחוקקו אחר כך? שאשכנזי חייב לשאת ספרדייה? כל עוד הציבור הספרדי מצפה לטובות מהאשכנזים – זה לא יקרה

ההשקפה החרדית קרובה מאד לזו החילונית, ואף מקבלת את כללי המשחק החילוניים. החרדי כביכול משדר את המסר: אין לי עניין לתקן את המדינה או לשנות אותה. אני רק דורש שיתנו לי, כאדם פרטי, לחיות כפי השקפתי

בישראל חוששים מאוד להטיל עונש קולקטיבי, אבל איתי אליצור סבור: "אחמד באמת לא ייענש על מה שעשה מוסטפה, אבל העם הערבי יענש על מה שעשה העם הערבי"

רבים תקפו השבוע את ליברמן על אמירותיו שמסנדלות את ישראל לוותר על הזכות לבנות מחוץ לגושים. אלא שהתוקפים מימין הם פספסו את העיקר והחמור שבדבריו

אם עד היום השמאל הסביר למה לדעתו צריך לפנות את עמונה, הרי שהיום השמאל כולו מזמר זמר אחד: "ברור שעמונה תפונה". ההיסטריה של השמאל מלמדת שפתאום הם כבר לא בטוחים

הנה לכבוד יום הכיפורים החליטו הרבנים הליברלים להכות חזק חזק על חזם של הרבנים מהסיעה השנייה. ולצאת בהכרזה רמה: "אשַמתֶם, בגדתֶם, גזלתֶם, דיברתֶם דוסי"

האם העובדה שכולם נופלים, היא סיבה להפסיק להתאמץ ולתת לנהגים להתפרע חופשי על הכביש "כי ממילא כולם נפגעים", או שלהפך, דווקא העובדה שכולם נפגעים היא זו שאמורה לגרום לנו לנהוג במשנה זהירות, ולהקצות עוד ועוד משאבים כדי לקדם את פני הסכנה

המאבק הוא לא על אפליה ולא על פגיעה בזכויות. אין שום אפליה. המאבק, הן של הרפורמים והן של החד-מיניים, הוא על זכותם לשנות סדרי בראשית ולממש את הסטיות שלהם. אף אחד לא מפלה אותם לרעה ואף אחד לא מונע מהם את מה שיש לאחרים

יהודה גליק נכנס לכנסת, והשמאל מגיב בעצבנות יתר. ההודעה של יעל כהן פארן שתחרים את השבעתו היא רק קצה הקרחון. בשמאל נרשמה השבוע עצבנות יתר, כאילו ארע ארוע חריג במיוחד. אז למה הוא כ"כ מרגיז את השמאל?

התקשורת גזענית, ומניחה מראש שהערבים הם נחותים. אנחנו נדרשים לעוות את המציאות ואת התוצאות, ולהגיע למסקנות הרצויות. ובלבד שלא יאמרו עלינו שאנחנו גזענים חלילה