אני מבין למה זה חמור להשוות מישהו לנאצי. אני מבין למה חמור להשוות מעשה שעושה פלוני לשואה. כל עוד אותו פלוני לא הקים מכונה לרצח המונים בסיטונות, הרי שלהשוות אותו לנאצי זה השמצה. מזלזלים ומשמיצים את אותו פלוני בהשמצה כה חמורה, ובהחלט מובן למה ההשוואה הזאת היא חטא חמור.

אלא שהנימוק הרשמי לחומרתו של החטא הוא אחר לגמרי: זילות השואה.

מה זילות? לא הבנתי. חשבתי שהבעיה היא זילותו של אותו אדם שהשוו את מעשיו לשואה. אני מבין למה חמור לזלזל באיש הזה. אבל למה זה חמור לזלזל בהוד מעלתה השואה הנעלה והקדושה? מה קדוש בה? לא הבנתי.

אבל היא כנראה מאד מאד קדושה. עיקר מעיקרי האמונה. אולי העיקר העיקרי בעיקרי האמונה. עובדה. מי שמעז לכפור בשואה, הוא חוטא גמור. אפילו אם יכפור בעובדה שהפולנים היו מעורבים בשואה, הרי זה חטא חמור. קל וחומר אם יכפור בעצם קיומה של השואה. מי שכופר בשואה הקדושה והנעלה הוא אפיקורס גמור.

מותר לכפור בהכל חוץ מבשואה

במדינת ישראל מותר לכפור בכל דבר, חוץ מבשואה. היא כנראה יסוד היסודות ועמוד החכמה.

והיא מצטרפת לעוד יסוד שעלה לאחרונה לכותרות: מדינת ישראל, לפי אותן כותרות, היא מדינה של פליטים. היא הוקמה משום שהיהודים היו פליטים, וזה נתן להם זכות על הארץ. אם כך, איך יכול עם ישראל למנוע מפליטים כמותו להיכנס לארץ? ממש ממש נאצים.

אז אני מתכבד בזאת למסור שיעור קצר בהיסטוריה:

עם ישראל חי בארץ ישראל אלפי שנים לפני השואה.

עם ישראל האמין שהוא ישוב לארצו במשך כל שנות גלותו. הרבה הרבה לפני השואה.

תנועת ביל"ו הוקמה הרבה לפני השואה. התנועה הציונית הוקמה הרבה לפני השואה. מבשרי הציונות חיו הרבה לפני השואה. תלמידי הגר"א עלו לארץ הרבה לפני השואה. שלש המחתרות הוקמו עוד לפני השואה. ואפשר עוד להאריך, אבל הרעיון מובן.

אנחנו כאן לא בגלל שאנו פליטים

הדרישה להקים מדינה יהודית בארץ ישראל עלתה עוד הרבה לפי השואה.

חזרנו לארצנו לא מפני שאנחנו פליטים. לא מפני שאנחנו מסכנים ולא מפני שאנו נרדפים. חזרנו לארצנו מלכתחילה. משום שזו ארצנו.

ואנחנו לא זקוקים לשואה בתור עיקר אמונה כדי להצדיק את ישיבתנו כאן. ואם מישהו רוצה להכחיש – שיהיה לו לבריאות.

אבל יש אנשים שזה מאד מציק להם. זה מאיים על זהותם. הם מוחים נגד זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. את הזהות הזאת הם לא יכולים לסבול. הם לא יכולים לסבול את העובדה שהם חיים במדינה משיחית, שהוקמה בגלל הכמיהה רבת השנים של עם ישראל אל ארצו הקדושה. מזה הם מנסים לברוח.

לכן הם מנסים להציג מצג שוא כאילו אנחנו בכלל לא מדינת העם היהודי. אנחנו מדינת פליטים, שהמכה המשותף ביניהם הוא שהם היו נרדפים ומסכנים. ומסכנותם היא זו שנתנה להם זכות על הארץ.

לכן, השואה הפכה לערך עליון. עיקר האמונה שהכופר בו הוא אפיקורוס. יד ושם החליף את בית המקדש, והשואה – את אלהים.