השמאל בפאניקה: אומר 'עמונה תפונה' אבל כבר לא בטוח

השמאל בפאניקה: אומר 'עמונה תפונה' אבל כבר לא בטוח

אם עד היום השמאל הסביר למה לדעתו צריך לפנות את עמונה, הרי שהיום השמאל כולו מזמר זמר אחד: "ברור שעמונה תפונה". ההיסטריה של השמאל מלמדת שפתאום הם כבר לא בטוחים

author-image
השמאל אומר 'עמונה תפונה' אבל כבר לא בטוח
  (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

 

מאז שאושר חוק ההסדרה בועדת השרים, השמאל בפאניקה. עד כאן לא מפתיע. השמאל קווה כבר שהנה הוא עומד לראות מתנחלים מושלכים מבתיהם, והנה, ברגע האחרון, משכו את טרפו מתוך פיו.

הנקודה המעניינת היא התוכן שבדברי השמאל. אם עד היום השמאל הסביר למה לדעתו צריך לפנות את עמונה, הרי שהיום השמאל כולו מזמר זמר אחד: "עמונה תפונה", "ברור שעמונה תפונה", "אל תשלו את התושבים, אין סיכוי שעמונה לא תפונה", וכו'. ההיסטריה של השמאל מלמדת שפתאום הם כבר לא בטוחים.

עד היום השמאל ידע שיש בארץ פרה קדושה אחת שאף אחד לא מעז לגעת בה. בג"ץ. פרה קדושה שימושית מאד, כי הוא תמיד יפסוק לטובת השמאל. הוא תמיד יקבע שהמתנחלים יושבים על אדמה פרטית של ערבים, גם אם אין לזה קשר למציאות. הוא תמיד יקבע שהמתנחלים צריכים ללכת, גם אם בחוק כתוב בפירוש להפך. בקצור: השמאל הרגיש בטוח. הוא ידע שלא משנה מה יהיה בקלפי – השלטון מובטח לשמאל.

ועד השבוע, ראש הממשלה ציית לחלוטין לקביעה הזאת. הוא פחד להתעסק עם בג"ץ.

למרוד בחוקי הטבע

אבל השבוע, נפלו השמים על ראשיהם. פתאום כבר שום דבר לא בטוח בחייהם. האדמה רועדת תחת רגליהם. הם חשים חוסר בטחון, כמו של אדם שאולי יגרשו אותו מביתו. פתאום הם מבינים שהפינוי בסכנה. פתאום הם מבינים שיש סיכוי שלא יהיה פינוי.

ואת זה הם לא יכולים לעכל. שמישהו יחליט שמה שפסק בג"ץ לא יקרה? זה כמו למרוד בחוקי הטבע. זה כמו לקבוע שהשמש לא תזרח מחר בבקר. זה כמו לקבוע שהשמאל לא ישלוט במדינה. איזה מין דבר זה?

ולכן הם צועקים בגרון ניחר: לא. זה נוגד את חוקי הטבע. אם בג"ץ פסק – אי אפשר שזה לא יקרה.

ואנו עדים לפאניקה. האדמה שהם דורכים עליה כבר לא בטוחה בעיניהם. הם מבינים שהם לא שולטים בממשלה. שיש בממשלה מישהו שלא מציית להם. מישהו שפוחד מאחרים יותר מאשר מהם. לא יתכן.

בקצור: העובדה שכה חשוב להם להדגיש שלא יתכן שעמונה לא תפונה, מעידה על כך שהם כבר לא בטוחים בכך.

חברים. יש תקוה. יש סיכוי רב שעמונה תשאר על כנה. אבל אל תחשבו שהנצחון בכיסנו. יש תקוה, אבל כדי שהיא תתממש נצטרך לעבוד קשה. זה תלוי בכך שלביבי יהיה מספיק אומץ, ושאנחנו נפעיל עליו מספיק לחץ.

מצד שני, זה פתח לתקוה לא רק עבור עמונה, אלא עבור שחרורו של העם כולו מכבלי השליט הלא-דמוקרטי שהתשלט עליו.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
חיזוק
דניאלה וייס | 18-11-2016 0:31
ניתוח מדויק ומדרבן לגל הסתערות גדול לטובת עמונה