"נדהמתי מהתגובות" כתב ישראל היום בוידוי אמיץ
כתב ישראל היום שיתף בפייסבוק על ההתמודדות עם דיכאון וזכה לתגובות רבות ברשת. לסרוגים הוא מספר: "חשוב שאנשים יכירו שמסביבם מסתובבים אנשים רבים עם כיסאות גלגלים בלתי נראים"
כתב ישראל היום אסף גולן התוודה בפייסבוק על דיכאון ממנו הוא סבל במשך שבועיים וזכה לתגובות רבות.
"בשבועיים האחרונים הייתי בדיכאון", כתב גולן והתוודה: "אני כותב בשביל לקבל חיבוק".
"לא, לא היתה איזו סיבה גדולה לדיכאון הכבד שלי, סתם עוד היבט של משבר אמצע החיים. התחושה הזו של ריקנות, שלא משנה בכלל מה שאני עושה, שאני לא באמת חשוב או משנה משהו בעולם הזה שלנו ושלא אותיר מעצמי כלום אחרי".
"היה לי קשה לקבל מחמאות אמיתיות, ביקורת תמיד דיברה אלי ואל הדיכאון והפסימיות שבתוכי, מוסיף גולן "ואגב גם כיום קשה לי עם מחמאות, קשה לי ליהנות מאוכל, מסתם הליכה בשמש או בגשם, מסתם אהבה.-פשוט אני תמיד במסע של חרדה או הסתכלות החוצה, רק לא לראות את עצמי כי אני מכוער. הרי אני שמן, נמוך, לא אידיאל של היופי הסקנדינבי שמקסים אותי וגם לא היוצר הכי גדול בשום תחום".
גם אני מתמודד עם דיכאון
בעקבות הפוסט כתב הזמר והשחקן נעם יעקובסון, "קראתי הבוקר את הפוסט הכנה והאמיץ של אסף גולן העל הדיכאון. מרשה לעצמי לשתף שגם אני מתמודד בחודשים האחרונים עם קשיים דומים. דיכאון עמוק שמאיים לבלוע. חרדות שבלילות מסויימים אינם מניחים לי לישון. השאלה הגדולה שנשאלת ומהדהדת בחדרי הלב היא : מה….. זהו?".
יעקובסון הבהיר שלא מדובר בדיכאון קליני, ואף שיתף בתרופה שהוא מצא למצב. "תמיד כשאני מרגישה שאני בצלילה חופשית אני נוסע לבית חולים. לא, לא כדי להתאשפז. אני לוקח גיטרה והולך לנגן לאנשים אחרים. חולים מאושפזים, אונקולוגית, פנימית יו ניים איט. המצחיק הוא שהם חושבים שאני בא לעשות להם טובה, ולא מבינים שהם אלה שעושים לי טובה. לא מבינים כמה כוח הם מעניקים לי".
גם אמילי עמרוסי הגיבה לגולן: "אסף תודה. כתבת חשוף וכן את מה שכולנו עוברים..מצדיעה לך. אני לא נמוכה או שמנה. וכן, עוברת דרך מנהרות שחורות של קושי לתפקד. להיות חיונית. עייפות מהכל. שואלת לשם מה. לשם מה כל זה. חרדות. שנאה עצמית. זו תקופה קשה והיא תחלוף. אתה מוכשר, יצירתי, מקולף מתדמיות שווא. אתה אדם אמיתי. ואתה אבא מדהים ואיש משפחה משמעותי. אתה האדמה שלהם. אוהבת ומעריכה מאוד".
אנשים עם כיסאות גלגלים וירטואליים
גולן מספר לסרוגים שאת הפוסט הוא כתב בדרכו לעבודה, ונדהם מכמות התגובות לפוסט אותם גילה לאחר מכן. הוא עצמו מתמודד עם דיכאון ועם אנשים הקרובים לו המתמודדים עם פגיעות נפשיות נוספות. "מבחינתי מה שחשוב שאנשים יכירו שמסביבם מסתובבים אנשים רבים עם כיסאות גלגלים בלתי נראים"
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו