הגמרא במסכת חולין כותבת כי ילתא, אשתו של רב נחמן אמרה לו כי מי שרוצה לטעום טעם של חזיר ולא רוצה לעבור על איסור תורה, יכול לאכול מוח של דג בשם שיבוטא. מסתבר כי גם בימינו אפשר לטעום את טעם חזיר וזה אפילו בהכשר הרבנות הראשית לישראל.
קונים באחת החנויות במרכז הארץ, נדהמו לגלות חטיף תירס בטעם חזיר וגבינת צ'דר, כשעל האריזה שלו מצוין כי הוא כשר באישור הרבנות הראשית לישראל (אך רק לאוכלי אבקת חלב נוכרי). השילוב הזה בין חטיף בטעם חזיר לבין המילה כשר, נראתה לנו קצת דוחה, ולכן שאלנו את חיים מלכה, רכז אזור במחלקת אכיפת הכשרות ברבנות הראשית לישראל, איך הרבנות נותנת כשרות לחטיף בטעם בייקון?
החטיף שלעצמו הוא כשר, הרכיבים כשרים. לצערנו יש עוד כמה מוצרים כאלה שעשויים מרכיבים כשרים וחלק מהם יש כשרות של בד"צ והרב מחפוד.
הרבה פעמים היבואנים לא נותנים לך את המידע שהולך להופיע בשקיות. הם אומרים לך שמדובר בחטיף ומציגים את חומרי הגלם והאישור של הרב שנותן הכשר, ורק כשזה מגיע לארץ, אתה מגלה את המדבקה או האריזה שהם שמו שלפעמים מפתיעה אותנו.
ועכשיו, אחרי שרואים את זה, כשהצרכן מגיע בסופר ורואה חטיף בטעם בייקון, הרבנות שוללת את הכשרות?
יכול להיות שכן.
באיזו עילה?
יש מקומות שלא ניתנה ליבואן אישור עתידי, ויש מקרים שבהם שללנו במקום כמו למשל במקרה של 'תבלין לשרימפס' – שגם הוא עצמו כשר, אבל בגלל שהוא כתב שמדובר בתבלין כשר לשרימפס זה יצר בעיה, ואם זכורני אינו מטעה אותי, היבואן לא קיבל את האישור.
יש אפשרות לא לתת ליבואן כשרות – אבל זה רק בדיעבד.
מה לגבי שוקולד בצורה של סנטה קלאוס שהוא עבודה זרה, או מוצרים עם שמות של עבודה זרה, גם שם מסירים כשרות?
זה אותה סוגיה, היבואנים לא אומרים לך איך יראה המוצר או השוקולד ואיזה תווית תהיה לו. הם מביאים לך את המוצר, עם רשימת הרכיבים ואישור מבית החורשת עם הרב המקומי שנתן את הכשרות, ואז אנחנו מופתעים בארץ מאיך שזה נראה.
בדרך כלל הבעיה היא יותר נפוצה במוצרים מיובאים, בארץ הרבה יותר קל לשלוט על זה, כי מעורב פה כל מערכת הכשרות המקומית, והרב המקומי או מנהל מחלקת כשרות ישים לב לשקית או לתווית הבעייתית.
והשאלה הכי חשובה, מי טעם את המוצר כדי לדעת שיש לו טעם של בייקון?
אין לי מושג… (צוחק), אני בטוח לא טעמתי את המוצר.
אז בסיכום, המוצר כשר, אבל אתה ממליץ לא לאכול אותו?
כשר אבל מסריח, כמו שאומרים.

מה דעתך בנושא?
7 תגובות
0 דיונים
טעם המן כמשל
צדיקים כיוונו לפת במלח בינוניים כיוונו לכל המאכלים הכשרים הטעימים. רשעים כיוונו..לבשר אחר ושאר דברים אסורים(ובכל זאת המן נתן להם את הטעם הזה שהם רצו) צדיקים מצאו את המן בבוקר צמוד למפתן האוהל בינוניים...
צדיקים כיוונו לפת במלח בינוניים כיוונו לכל המאכלים הכשרים הטעימים. רשעים כיוונו..לבשר אחר ושאר דברים אסורים(ובכל זאת המן נתן להם את הטעם הזה שהם רצו) צדיקים מצאו את המן בבוקר צמוד למפתן האוהל בינוניים היו צריכים ללכת קצת רשעים היו צריכים ללכת קילומטרים. וכך כל העם במדבר ידעו כל אחד מה דרגתו הרוחנית
המשך 20:11 13.03.2016שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
אבי
זה פשוט לא נכון חיים. מחלקת היבוא מחייבת להציג תוית של המוצר יחד עם ת.הכשרות ובקשה ליבוא!!! ממש מעניין..............
03:28 08.03.2016שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
אלי
כתוב וניטמטם בם פרשו חכמים כול האוכל מאכלים אסורים מטמטם את מוחו יוסי כהן היקר זה הקשר
19:23 05.03.2016שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
אפרת
בכלל, היהדות מעולם לא התעלתה לרמה של הבודהיסטים: לא תענה נשמות חיות, לא תרצח שום נפש חיה תחת השמש, לא תפתח תאווה לבשר.
00:11 02.03.2016שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
יאיר
כתוב "לאוכלי אבקת חלב נוכרי", בעוד המוצר מכיל גבינה ושאר מרכיבי חלב, שממש אינם עונים להגדרה ההלכתית של "אבקת חלב".
19:52 01.03.2016שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
19:01 01.03.2016שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
יאיר
למה להחמיר סתם? אם זה כשר, זה כשר. כתוב בגמרא שיש דג שיבוטה שטעמו כטעם חזיר ומותר לאכול אותו, כי מה שנאסר זה רק החזיר ולא משהו שדומה לחזיר וטעמו...
למה להחמיר סתם? אם זה כשר, זה כשר. כתוב בגמרא שיש דג שיבוטה שטעמו כטעם חזיר ומותר לאכול אותו, כי מה שנאסר זה רק החזיר ולא משהו שדומה לחזיר וטעמו כטעם חזיר. אני לא רואה שום סיבה להחמיר. אם אמוראים גדולים אכלו דברים כאלה, בוודאי שגם אנחנו יכולים לאכול את זה ובלבד כמובן שהרכיבים יהיו כשרים. יש לנו על מי לסמוך
המשך 18:01 01.03.2016שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר