היום לפני 107 שנים נולדה, על פי התאריך הלועזי, הסופרת והמאיירת טובה ינסון בפינלנד. היצורים המפורסמים ביותר שלה היו המומינים – טרולים עגלגלים ושמנמנים שזכו להיכרות נרחבת של כלל ילדי ישראל בעיקר בזכות סדרת הטלוויזיה משנות ה-90.

ינסון כתבה סדרת ספרים על קורותיהם של המומינים – המשפחה הקסומה והרפתקאותיה בעמק הקסום. הספר הראשון שתורגם לעברית בסוף שנות ה-50 נקרא הספר: "משפחת החיות המוזרות", אותו תרגם אוריאל אופק. לאחר מכן בתרגום החדש של דנה כספי בשנת 2010 "משפחת המומינים – הסיפור על מגבעת המכשף" ויצאו ספרים נוספים בניהם "חורף קסום" ועוד. יש מעט שוני בשמות בין התרגום הראשון לשני ובין הספר לסדרה.

 

מימינטרול ומשפחתו; מומינאמא מומינאבא יחד עם חבריהם: סניף, סנורקה, מאי הקטנה, סנופקין, מר המיולין גברת פליונק ואחרים הפכו מזמן לדמויות אהובות על ציבור רחב ברחבי העולם ובישראל.

המומינים (צילום: שאטרסטוק)

האווירה הקסומה והנורדית שבספרים הצליחה לעבור גם לסדרת הטלוויזיה. ינסון מעבירה ערכים הומניים של קבלת השונה וערכים של משפחתיות. כמי שגדלה על מאורעות מלחמת העולם השנייה היא ביקשה ליצור נאיביות לילדים בספריה להצניע ערכים לאומיים ומיליטריזם כי חשבה שאחרי המלחמה צריך ספרות מנחמת לילדים. היא יצרה בשבילם עולם אוטופי בו מתגוררים יצורים שונים כשהערכים המודגשים בספר הם ערכים כצניעות, אהבת הטבע ואהבת הזולת.

גם הדמויות ה"מפחידות", לא נחשבות כרעות, כך השמנטפים אשר נטענים על ידי זרם חשמלי, הם סך הכל יצורים לא מזיקים. בתרגום לספרים החדשים הם נקראים אגב 'סמרמרים'. או הגרוק – המפלצת שמביאה עימה קור שלבסוף מסתבר שהיא רק רצתה חברה בגלל הבדידות בו היא נמצאת (יש לציין שבספר על זכרונותיו של מומינאבא הוא מספר שהיא אכלה אנשים, והוא הציל מישהי במקרה אחד כזה, אך לא ברור אם זה לצורך גוזמה ודרמטיות בלבד, לצרכיו הספרותיים של מומינאבא). גם סרח הפושטק מתקבל בזרועות פתוחות בבית מומין על ידי מומינאימא.

בספריה של ינסון משולב גם הומור, כמו למשל לאחר שנגנב התיק של מומינאמא, מומינאבא נכנס להלם ואומר שמעולם הוא לא ראה את מומינאמא בלי התיק, או הפונפון ובונבון (טינגומי ובוב בתרגום הישן), דמויות זעירות שמחביאות את אבן האודם (ספוילר – של המכשף), כשהם יורקים גלעיני דובדבן על השופט המאולתר במשפט שעושים להם. והנברן דמות זועפת שאינה נמצאת בסדרת הטלוויזיה שקוראת ספר בשם: "אי נחיצותם של כל הדברים".

ספריה של ינסון תורגמו ל- 43 שפות. מעבר לסדרת המומינים כתבה ינסון ספרים רבים, גם ספרים למבוגרים ולצד זאת איירה ספרים רבים של כותבים אחרים, הציגה תערוכת ציורים ואף ציירה קומיקס של מוסיק.

בפינלנד בעיר נאאנטאלי אף הוקם פארק "עולם המומינים", בו יש העתק בגודל מלא של בית מומין עם המטבח של מומינאמא, הסירה של מומינאימא, המאהל של סנופקין ותחנת כיבוי האש.

פארק שלם של מומינים בפינלנד (צילום: שאטרסטוק)

טובה מריקה ינסון הלכה לעולמה בשנת 2011 בהלניסקי, ללא ילדים, לאחר שהייתה בזוגיות לסבית. היא הייתה חלק מהמיעוט השוודי בפינלד (אימא הייתה שוודית ואילו אביה פיני), היא זכתה להצלחה מסחרית מסחררת ולשבחי הביקורות ובשנת 1966 קיבלה את פרס אנדרסן לספרות ילדים.