שטף אקדמי

ראשית, פענוח ראשי התיבות בכותרת. המל"ג היא המועצה להשכלה גבוהה החולשת ביד רמה על כל מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל; הכרה במוסדות, אישור מסלולי לימוד, רשיונות למתן תארים וכמובן תיקצוב ותיקצוב ותיקצוב. ועדת התכנון והתיקצוב שלה (ה'ות"ת') גילגלה ב-2012 שבעה וחצי מיליארד שקלים כתקציב שוטף (ולא התעמקתי ב'גוגל' כמה מעבר ל'שוטף'). איני מכיר את רזי מדיניותה של המל"ג מבחינת הרמה האקדמית, ועל הסף אני מוכן לקבל את ההנחה שמדובר באישים הגונים אשר טובת החינוך הגבוה לנגד עיניהם. אכן, הם באמת מצמיחים, כפי שמקובל לנסח, את המשאב הגדול והמבטיח ביותר של מדינת ישראל – את הראש היהודי וזכייני נובל עתידיים.

הנושא עולה למדורנו לכבוד פתיחת שנת הלימודים האקדמית לפני כשבועיים, כאשר כ-350 אלף סטודנטים גודשים כ-70 מוסדות להשכלה גבוהה. כ-2% מהם, כ-7.5 אלף, הם תלמידים במכללות אקדמיות חרדיות, שהן במוקד דברינו היום. עד כאן 'פותח בשבח' המל"ג, אך מיד 'עובר לגנות', לבקורת.

הגבלה מיגזרית

מזה כחצי שנה התוודעתי לשערוריה רבתי בדמות הטלת איסור 'בטבעת המלך' וגזבריו לקלוט במכללות החרדיות בנים או בנות, דתיים-לאומיים דתיות-לאומיות (מכיון שלדעתי רוב המתדפקים להירשם הן מתדפקות, אנקוט מכאן ואילך לשון נקבה). הגזירה חלה גם אם המוסד מעוניין בקליטת התלמידה המתאימה לחלוטין לאופייה של המכללה החרדית, וגם לנוכח כנות רצונה ללמוד בחינוך נפרד, ללא תערובת המינים. בבירור אישי שערכתי מתברר כי המכללות מעוניינות מאד בבנות אלו, בוגרות אולפנות 'חזקות', כסויות ראש ולבושות בצניעות, ואף אברכיות לתפארת. הן, המכללות, ניסו להלחם בגזירה, אך הרימו ידיים פן יבולע להן… אגב, התבחין לדעת מיהו חרדי או חרדית הוא מוסד הלימוד שבו למדה הנדונה בגיל 17-18, וכן (אי) שירות לאומי (או צבאי, כמובן).

והנה סוד הענין, הבלתי-חינוכי בעליל; 'לך בעקבות הכסף'. מדינת ישראל החליטה לתעדף את ההשכלה הגבוהה לחרדים, כדי למשכם ל'שוק העבודה'. התיעדוף מתבטא כנראה גם בתעריף האישי פֶּר סטודנט המוענק למוסד הלימודים. באמצעות שוט זה מדרבנים את המכללות לצוד סטודנטיות חרדיות ממש, וחבל לבזבזו על דת"ל שהן כבר בתוך הרשת.

אני מסכים שמוסדות חינוך יכולים לקבוע לעצמם קריטריונים לקבלת תלמידים גם לפי פרמטר של אורח חיים דתי (ולא עדתי, חלילה). יתר על כן, קיימים מוסדות חינוך המתנים את הקבלה בדרישות 'דתיות' של התנהגות כולל בבית; כיסוי ראש להורים, שרוולים, העדר טלוויזיה, אינטרנט, אייפון וכיו"ב. גם אם אינני מסכים לפרטי ההגבלות, המונעות מ'אחרים' להיקלט ולהיות מושפעים לטובה, מכל מקום אני יכול להבין את רצון פטרוני המוסד לשמור על יחודו ההתנהגותי. מאידך, לא אוכל להבין בשום פנים אם המוסד החליט שפלונית עומדת בקריטריונים, ומעונין לקבלה ואפילו מאד – מה זכות המל"ג להתערב ולהטיל וטו אנטי-אקדמאי בעליל?

'גזירת המל"ג' כמעט שלא נודעה בציבור והתפרסמה בעמימות רבה. יתכן שכלל לא נוסחה לפרטיה מחשש ל'אי עמידה בבג"צ' או לבקורת ציבורית נוקבת. כנראה שחשים שם למעלה שמדובר בשערוריה, ספק-חוקית ובלתי ניתנת להצדקה. לכן נוח להם לשמור על פרופיל נמוך ומעורפל.

'נומרוס קלאוזוס'

ועוד זאת גונבה לאזניי שערוריה בתוך שערוריה, והיא פורסמה 'בין השיטין' בתקשורת; לנוכח הפצרות המכללות החרדיות מוכן המל"ג להקצות מכסות! כך וכך אחוזי דת"ל שייספגו בין החרדים האוטנטיים. זה מזכיר לי אסוציאטיבית את גזירת ה'נומרוס קלאוזוס' הידועה לשימצה אשר הגבילה את מספר היהודים במוסדות תיכון וגבוהים, בארצות מוכות אנטישמיות. אמנם חס לי מלייחס למל"ג אפלייה אנטי דת"ל, אבל עולם האסוציאציות כידוע הוא בלתי נשלט…

אני מעריך כי מקנן חשש בלב גזברי המל"ג שמכללות חרדיות שיתוקצבו בנדיבות, 'יברחו עם הכסף' ויעניקו השכלה נדיבה ללא-חרדים, ואולי חלילה גם לחילוניים. אכן, תמיד אפשר לחוש לרמאים, אך הם יאבדו מהר מאד את המותג שלהם ואת זכות קיומם. כוחות השוק ידאגו לכך!

והחופש האקדמי היכן?

ובכלל, גדלנו על מושג ה'חופש האקדמי' כערך חשוב המבטא אי-מעורבות פוליטרוקית, ועצמאות בכל הקשור לתכני הלימוד ולקודי התנהגות והתנהלות. ה'חופש האקדמי' גלש, לצערי, גם לתחום הפוליטי והיכלות אקדמיה הפכו למעוזי שמאל, ואף למוקדים אנטי-פטריוטים ואנטי-יהודיים בעליל. האם 'החופש האקדמי' נמוג בהקשר התקציבי בשאלה כה שולית של זכות המוסד האקדמי להגדיר 'מיהו חרדי'?

אגב, מעניין מהי עמדת שר החינוך, הרב שי פירון, בסוגיא זו?

==

המאמר נכתב במוצ"ש וירא ויפורסם בעלון שבת בשבתו