לקח לי זמן להבין על מה המהומה שהתרחשה לה מתחת לאפי בשבוע החולף. רק בבוקר יום שישי האחרון כאשר נתקלתי בטור הדעה של אלישיב רייכנר – "כשקרן פלס השתתפה באירוע הלא נכון", הבנתי את הסערה שהתחוללה באולפנו של רפי רשף.

תחילה, רציתי למחות על האייטם ולדרוש את כבודו של המאור הגדול הרב שמואל אליהו. במהרה התחלף הכעס בתחושת רחמים על פלס, אשר נשחטה על מזבח "הליברליות" של רשף. ולבסוף פשוט צחקתי בקול, על האבסורד הגדול שקרה באולפן.

ואיך כל זה קרה? הנה: בואו נודה על האמת – לכתחילה החיבור כאן לא טריוויאלי ונראה קצת מאולץ: מה לקרן פלס ולאירוע של "דוסים", של הרב שמואל אליהו? איך זמרת "חילונית" 'באה לה פתאום' לרבנית ימימה?

והתשובה של שניהם תהיה – רחל אימנו.

לדמוניזציה שהתרגלה התקשורת לעשות לרבנים יש כוח. די בשורה אחת וצירוף של מילה או שתיים, כדי לנסות ולהשחיר זרמים שלמים אשר בוחרים להתחנך על תורה ויהדות. ואת 'הדה לגיטימציה' שעושים "הנאורים" לתורה ישראל, אנחנו 'זוכים' לראות 'חדשות לבקרים'.

אבל תורת ישראל לא צריכה אותי – הקטנה, שאגן עליה, אכעס או 'איעלב' בשמה. היא כאן משחר הבריאה – ותהיה לסופו. 'הסתכל באורייתא וברא עלמא' – ברא בדיוק את העולם שלנו: עם רפי רשף, הרב אליהו, הרבנית ימימה וקרן פלס.

את המהות הגדולה של האירוע שהתקיים בירושלים פספסו רשף ופעילן, אירוע שהוקדש כולו לדמותה של רחל אמנו, אשר מיוחסות לה מידות רבות, והבולטות שבהן הם: ותרנות וענווה.

אם רשף, היה יכול להיות 'זבוב על החומה' באירוע העצום הזה ובלבד בלימוד המתוק של הרבנית ימימה. הוא היה מקבל שיעור ענק בפלורליזם, מלא אחרת מאשר אותה רחל, אשר בכוחה בראה 'ריבוי דעות'.

מעשה הוותרנות הגדול ביותר של רחל, מתרחש ערב חופתה. לאחר שבע שנות ציפייה, היא אמורה להינשא לבחיר ליבה – יעקב. אך אביה לבן הרמאי, מחליט להחליפה באחותה הגדולה לאה. רחל, שמכירה את הנפשות הפועלות, מסכמת מבעוד מועד סימנים לזיהוי עם יעקב, שמא תתרחש תקרית כזו בדיוק. אך ברגע האמת, כשהיא מביטה בפניה של לאה, היא מוסרת לה את הסימנים.

תראו לי את זה קורה היום. רחל הסכימה לוותר על שלה, על נישואיה לאהובה, ובלבד שלא תתבייש אחותה. בכך למעשה, היא בראה את עם ישראל – על כל גווניו, את 12 השבטים שמרכיבים אותו. מכיוון שברור לכל, שאם יעקב אבינו, היה נישא לרחל אהובתו בראשונה, היא הייתה הופכת לאשתו היחידה, וכל עם ישראל היה מתקיים ממנה – בצבע אחד.

זו אותה רחל, אשר במותה, תבחר להיקבר 'על אם הדרך' – בענווה גמורה היא תהיה לנו האם המחכה, אור ענק בתהליך, באמצע, בדרך.

במילה אחת – וואוו. (ותודה לרבנית). ובכל זאת, בעוד כמה: משעשע לראות את ה'ניתוק' וה'סיקור' המוזר של התקשורת, וזה רק קצה הקרחון. כמה פעמים שמענו את המגישים, הכתבים והפרשנים באולפנים מודיעים לציבור שהממשלה בישראל – אותה הם מסקרים: 'מנותקת מהעם', 'לא מחוברת לשטח, לאזרחים ולמצב במדינה', 'לא מייצגת את הבוחרים' וכו'.

ולי נותר רק לצעוק בקול רם 'המלך עירום' – כי אם יש 'מסך' שהאזרחים במדינת ישראל לוקחים בערבון מוגבל הלא הוא 'אולפן החדשות'.

אתם, אותם המגישים והכתבים היושבים לכם אי שם במגדל השן, וחושבים שהמציאות הישראלית היא זו המוצגת דרככם, הרשו לי לספר לכם דבר או שניים – היא לא. אינכם משקפים את הרחוב הישראלי ויש לכם עוד כברת דרך לשם, אתם לא הרשות והסמכות לקבוע מה ליברלי ומה שאינו, 'ומה האירוע הנכון להופיע בו'.

'האירוע הלא נכון הזה' שקרן פלס זכתה להשתתף בו, הוא למעשה האירוע הנכון מאוד – אותו המאורע שייצר מגוון. ובאופן אבסורד ביותר, הוא זה שנתן לגיטימציה גם לך – רשף, להביע את דעתך (גם אם היא דעת מיעוט – כי בוא נודה על האמת רוב הציבור בישראל: מאמין, שומר מסורת בדרך זו או אחרת ואופס… גם ימני).

אבל זה נהדר שיש גם אתכם, זה סימן שאנחנו יחד בדרך, ממש ליד רחל – ותכף ומיד תהיה גאולה.  "על דרך בית לחם עומדת רחל" – קילומטרים בודדים ממקום המקדש והינה אנחנו שם.

מסתבר שלדמות המופלאה הזו, לאמא רחל – יש עוד המון מה ללמד אותנו. כן כן, גם ב-2020 המתקדמת והנאורה "אלוקים שומר מקום בקצה היום".

=======

מירב חמו היא מנכ"לית 'עלמה' – אומנות נשית ברוח יהודית, ומנהלת 'תיאטרון עלמה'. בוגרת החוג לתרבות יצירה והפקה במכללת ספיר