מדינה לפי חוקי התורה – אל תפסלו על הסף

דבריו של ח"כ בצלאל סמוטריץ על רצונו שמדינת ישראל תתנהל על פי התורה, עוררו דיון סוער. דיון שהוא בבחינת לקרוא לצל ההרים – הרים. ויכול ודבריו שיחקו למתנגדי ח"כ סמוטריץ שאינם מעוניינים לראותו כשר במשרד המשפטים. התנגדות נשמעה גם מצד אישים מהציונות הדתית – ולא היא.

כאשר נוטלים את הסוגיה של ההלכה היהודית בשיח הציבורי ומנטרלים רעשי רקע, שנובעים בעיקר מחוסר ידיעה והכרה של מהו משפט עברי, מהי הלכה ומה זו תורה. שכן מי שסבור שחוקי התורה להם מכוונים שוחרי המשפט העברי הם אותם דינים שמופיעים במקרא ללא ההתפתחות והקריאות שחכמי הדורות יצקו אליהן במסורת של 3,000 שנה, כמוהו ככזה שנמנע מלרכוש אייפון כי הוא מכיר את אייפון דור ראשון.

בל נשכח כי 'הלכה' משורש הלך נקראת כך משום שדרכה לילך, יש בה כדי לבטא התקדמות. על רקע זה בדיוק קמה בין היתר ההתנגדות לספרי קודיפיקציה הלכתיים אשר העלו חשש שספרות הקודקס ההלכתי, כדוגמת משנה תורה לרמב"ם, והשולחן ערוך של ר' יוסף קארו יפגעו בעצמאות הפסיקה, בשיקול הדעת וביכולת להתאים את הפסק למציאות, שהרי התורה לא ניתנה חתוכה וזו מסורה לדיין או לפוסק שיכריע בהתאם למציאות המונחת בפניו, כאשר אחד מהעקרונות ההלכתיים שנשנה בתלמוד שלוש פעמים קובע ש"אין לדיין אלא מה שעיניו רואות" [בבלי סנהדרין ו, א; בבא בתרא קלא, א; נדה כ, ב].

אפילו אהרון ברק עמד על חשיבות המשפט העברי

יתר על כן, התלמוד קובע שכשירותו של דיין נובעת מיכולתו ל"טהר את השרץ בק"ן (=150) טעמים", בניגוד לשיטת התקדים המחייב קובע התלמוד שכשירותו של אדם לשמש בתפקיד דיין תלויה ביכולתו האינטלקטואלית להכשיר את השרץ שנחשב לטמא.

מי שאינו מצליח לזהות את זוהרה ויוקרתה של המשפט העברי משול לאדם שאינו מצליח להבין את עוצמת האנרגיה והשפעת אור השמש על החיים. על חשיבותה ומעמדה של ההלכה היהודית אנו מוצאים גם בפסיקתו של בית המשפט העליון, אשר מלמדינו ש"יהודי נושא עמו את חוקו הלאומי – המשפט העברי – באשר הוא" [השופט הלוי ע"א 65/67 קורץ נ' קירשן) "אין שום רעיון, שבתי מחוקקים ובתי משפט מעלים אותו בדורנו, שלא הועלה על ידי הפוסקים בדורות הקודמים" [השופטת בן עתו בע"א 413/80 פלונית נ' פלוני].

גם השופט ברק בספרו "שופט במדינה דמוקרטית" עומד על חשיבותו ומרכזיותו של המשפט העברי כמקור לערכיה היהודיים של מדינת ישראל, וכך הוא משמיענו: "אנו עם עתיק. שורשינו נעוצים במסורתנו ארוכת השנים. ערכי היסוד של המשפט העברי מעצבים את דמותנו כעם וכמדינה. בהם באה לידי ביטוי היותנו לא רק מדינה דמוקרטית אלא גם מדינה יהודית. ערכי יסוד אלה הם חלק מערכי היסוד של משפטנו. יושם נא אל לב: הפנייה לערכי היסוד של המשפט העברי אינה פנייה אל משפט משווה. זו פנייה אל משפט ישראל. זו פניית חובה" (שופט במדינה דמוקרטית, 2004, עמ' 290).

גם התורה לא קפאה על שמריה

אלא שהנושאים את דגל האנטי למורשת המשפט העברי מנופפים בדוגמאות חסרי רלוונטיות מעשית, כדוגמת עונש סקילה או עונשי מוות. דוגמאות אלו ורבים אחרים הפכו להיות בעולם ההלכה לתיאורטיים ולא מעשיים, בבחינת דרוש וקבל שכר ולא עקרון שיש ליישמו בפועל. האם על דוגמאות קצה אלו יש להשבית ולמחוק בהינף יד תרומה ומסורת ארוכת שנים, שממשיכה להתפתח – דומה בעיני שהתשובה לכך היא שלילית.

יתר על כן אין לך שיטת משפט בעולם שבארונה לא מוסתרים שלדים שמבקשים להסתיר, או מבקשים לשכוח. נורמות עבר שהיו נכונות לשעתם יכול ולא יהיו ראויות וטובות היום. מערכת משפטית דינאמית אינה קופאת על שמריה אלא דואגת להתקדם, מערכת המשפט ההלכתית כמו כל מערכת משפט חיה, נושמת ומתפתחת ומוצאת את האיזון בין עקרונות הלכתיים לבין מציאות החיים. "גם דין התורה התמיד בהתפחותו" [השופט לוין בג"צ 47/82 התנועה ליהדות מתקדמת נ' שר הדתות]. כל הטוען אחרת אינו מכיר את עולם ההלכה.

==

עו"ד אלישי בן-יצחק הוא מרצה במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט ובעלים של משרד לעריכת דין.