70 שנות שכול.

רבקה (קיקה) רם, האם השכולה המבוגרת ביותר בישראל, הלכה לעולמה בסוף השבוע האחרון בקיבוץ יגור בגיל 106, כשהיא נושאת על כתפיה 70 שנות שכול.

רם ז"ל שכלה את אחיה טוראי צבי קביליו ז"ל, בקרב על עכו. צבי נפל ביום הקמת המדינה כשהוא בן 28 בלבד. לאחר כעשרים שנה שוב דפק השכול על דלת ביתה כשהפעם היה זה בנה, בצלאל, שנספה בתאונת אימונים בעת שירותו בשייטת.

עדי רויטנברג, נכדתה הבכורה של רם, סיפרה לאתר ynet: "אני סבתא שהייתה לה סבתא עד יום שישי ולצערי זה הסתיים. עד יום הולדתה ה-106 היא הייתה בסדר גמור, אבל אז היא עשתה סדר בארון, נפלה ושברה את הירך. חצי השנה האחרונה הייתה מאוד קשה. סבתא הייתה על כיסא גלגלים ולמעשה כבר לא רצתה לחיות. אבל כשבאנו בפעם האחרונה עם החימשית, עלמה בת השנה וחצי, היא שכחה את הכל וחזרה להיות הסבתא שאנחנו מכירים עם הצחוקים".

"היא עצמה את העיניים בפעם האחרונה והייתה כל כך יפה", מספרת עדי. רם הותירה אחריה בת, פלורה, ארבע נכדות, 11 נינים וחימשית אחת (נכדה של נכדתה). היא תובא למנוחת עולמים בקיבוצה מחר בשעה 16:00.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, אמר: "קיקה הייתה סמל לחינוך הקיבוצי, חינוך ערכי לדורות שנועדו להקים ולעצב את המדינה הזאת. היא לקחה את האסונות שניחתו עליה אל הנתינה והאהבה למאות הילדים שחינכה בגן במשך שנים רבות".

המשורר יורם טהרלב פירסם אתמול פוסט בעמוד הפייסבוק שלו, בו כתב: "הגננת שלי הייתה בחורה יפהפיה שהחיים לא האירו לה פנים. היא איבדה שלושה מהאנשים הקרובים לה ביותר שעזבו את העולם ואותה בטרם עת. בנה הבכור נהרג על ידי מכונית חולפת כשטיילה עם ילדי הגן לאורך הכביש הצמוד לקיבוץ. אחיה שעלה איתה מיוגוסלביה נהרג במלחמת השחרור ובנה הצעיר יותר נהרג בעת פעילות בשייטת שלוש עשרה. והיא נשארה עם בת אחת והמשיכה את חייה בלי לעצור לרגע".

טהרלב סיפר כי "לפני כשנה וחצי, כשהייתה כבר בת מאה וחמש, הזמינה אותי לבקר בדירתה המטופחת. גיליתי אישה מלאת חיים, שהמשיכה לטפל בגינה שלה, ובעלת זיכרון חד ומדוייק. אחת השאלות המתבקשות ששאלתי אותה: האם היא זוכרת איזה ילד הייתי בגן. תשובתה: אני בכלל לא זוכרת אותך. אני זוכרת רק את הילדים הרעים. תשובה שהעלתה בי הרבה מחשבות על דרך העולם. היא לא זכרה אותי אבל אני זכרתי אותה היטב".