"כבר הגענו לקטע הכי דוחה של התקשורת או שזה יבוא בבום רק אחרי מוצאי שבת?" שואל אבישי בן חיים, הכתב לענייני חרדים של ערוץ 10.

בטור אישי שכתב בדף הפייסבוק שלו, הוא מאשים את התקשורת בצביעות, בעיקר לנוכח שתי הפרשות האחרונות של מרגלית צנעני ושרה נתניהו ועל רקע היחס התקשורתי למחאה החברתית.

"לשליטה הטוטאלית של השמאל בתקשורת כבר התרגלנו.", הוא כותב, "הרבה יותר קשה לשאת את הקטע של ההתייסרויות של אחרי…"

"אחרי שמרגלית צנעני, שרה נתניהו, משפחות גוש קטיף וכיו"ב שוכבות מדממות והמחאה (החיננית לכשעצמה) קיבלה גב מהתקשורת שבעצם בנתה אותה, דבר שמבהיר עד כמה זכות ההפגנה בישראל למעשה ניטלה מציבורים אחרים שהפגנות שלהם במקרה הטוב מסוקרות מזווית הדה לגיטימציה לעצם ההפגנה.

בן חיים  מעיר על היחס התקשורתי שמקבלת הפגנות מצדו האחר של המפה הפוליטית: "כל עיתונאי שסיקר הפגנת ימין/שס/חרדים וכיו"ב יודע שהכותרת הרצויה היא התבטאות או שלט או פתק או פתקית או משהו קיצוני אחר, שיצבע את ההפגנה בצבע שיהפוך אותה ללא לגיטימית מעיקרה ולמעשה יבטל את האפקט שלה."

פוזה של עיתונות אוביקטיבית

"אחרי כל זה ואחרי שהאובייקט חוסל תמיד מגיע הקטע שעיתונאי האליטות מתחילים עם הפוזה של לעטות על עצמם פרצוף של עיתונות אובייקטיבית, לשאול שאלות קטנות פה ושם או לקיים אייטמים בנוסח "האם אנחנו התקשורת טעינו, הגזמנו, לא שאלנו שאלות".

לדבריו אנשי התקשורת מטרת הדיונים האלה, אינה ביקורת אמיתית פנימית, אלא ניסיון "מגעיל פחות, אך מזיק יותר, לבלבל את ההמון כאילו יש בישראל תקשורת חופשית."