ניתוק הממשלה והקבינט פוגעים במוכנות צה"ל

הותר לפרסום: וועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח של ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ עפר שלח, פרסמה היום (ב') את החלק הגלוי לציבור בדו"ח חריף הנוגע לתוכנית הרב שנתית של צה"ל- "גדעון".

במהלכו חשפו חברי הוועדה ממצאים מדאיגים לשיטתם, וקובעים שהמסקנה העולה היא מעורבותו החסרה של הדרג המדיני במתן הנחיות ומעקב אחרי מימושן הפוגע עמוקות ביכולתו של צה"ל ובמוכנותו לקראת המערכה הבאה לכשתהיה.

דו"ח הוועדה מביא את מסקנותיה לגבי התכנית בכל הרמות: החל ממקומו של הדרג המדיני בתהליך עיצוב תכנית רב-שנתית, דרך בחינת האסטרטגיה הצה"לית ועיצוב התר"ש כנגזרת ממנה, ובחינת הוצאת התכנית אל הפועל ברמת הזרועות והיחידות השונות בצה"ל.

לצד הביקורת על צה"ל, הוועדה משבחת את שיתוף הפעולה עם הצבא בראשות הרמטכ"ל אייזנקוט

לצד הערות וביקורת, הוועדה גם חולקת שבחים לצה"ל ומוצאת צבא ערכי וחכם, שיודע לחקור את עצמו ולקבל החלטות, קשות ככל שיהיו, על מנת להבטיח את מוכנותו בשעת חירום. הוועדה משבחת את שיתוף הפעולה של צה"ל, בהנחיית הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, לכל אורך תהליך עבודת הוועדה והיא התרשמה כי התהליך בצה"ל היה ראוי, יסודי ומעמיק, תוך בחינה עצמית כנה, שאינה מובנת מאליה בארגון כצה"ל, וראויה לכל שבח. אך אין זה  תחליף לתהליך הראוי עליו ממליצה הוועדה.

בדוח נכתב כי תר"ש "גדעון" מהווה מתווה ראוי למימוש לקחי המערכות האחרונות והטמעה של מסקנות נכונות מהשינויים בסביבה האסטרטגית, בטבע האויבים ובפני המלחמה. בעיצובה של התר"ש, וכן בהוצאתה לפועל בשנתה הראשונה ניכרת רמה ראויה של ניהול ופיקוד, תוך ביצוע מהלכים מורכבים. הדגש של הרמטכ"ל, במסגרת התר"ש, על מוכנות ומיקוד הצבא במשימות הליבה שלו הוא נכון ומתבקש.

היעדר שיח בין הדרג המדיני לצבאי יביא לכשלים במלחמות הבאות

עם זאת, הרצון להעמיד צבא ממוקד ובעל יכולת אל מול משימותיו, נתקל בשתי אבני נגף משמעותיות. הראשונה, התר"ש עוצבה "מלמטה למעלה" ע"י צה"ל ובתוכו, ללא תפיסת ביטחון לאומי כתובה, וברובו של התהליך, אם לא בכולו, גם ללא הנחיה מוקדמת של ממש מצד הדרג המדיני, או יכולת השפעה של המטה לביטחון לאומי (מל"ל). בהיעדר ההלימה המתחייבת, בין הנחיות דרג מדיני, לבין תכניות אופרטיביות ובניין הכח הנדרש מהן, עלולים לחזור כשלים מהמערכות הקודמות, הן בהיבט של מחסור במסה קריטית של יכולות אמיתיות, והן בדרישה מהצבא לפעול בהיגיון אחר מזה שנבנה והוכן עבורו.

באשר לקושי זה, שהוא כשל רב-שנים במערכת הישראלית, הוועדה קוראת להתחיל מיד בתהליך של עיצוב ואישור תפיסת ביטחון לאומי, ממנה ייגזר חלקו של צה"ל במימושה, ומכאן תפיסת ההפעלה של צה"ל. קיומם של אלה הוא תנאי מוקדם לעיצוב נכון של תכניות אופרטיביות וכן של התר"ש שאחרי "גדעון".

בוועדה אומרים כי זה יבוצע. החל מדיוני ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט), תוך שימוש בעבודת מטה שירכז המל"ל, הגדרת תפקידו של צה"ל בהשגת יעדי הביטחון הלאומי, קביעת תפיסת הפעלה לצה"ל על פיה יחל צה"ל בעבודת מטה לעיצוב התר"ש הבאה, תוך שהמל"ל מפקח על ההתאמה להנחיות הדרג המדיני, למטרות, ולמשאבי המדינה.

הוועדה סבורה כי גם במסמכי תפיסה יש לראות "מסמך חי", ותומכת בהמלצת "ועדת מרידור" משנת 2006, לפיה אף את תפיסת הביטחון יש לבחון אחת לכמה שנים, או בעקבות אירוע מאז'ורי המשנה את התמונה העולמית או האזורית.

שינויים בבניין הכוח בצבא: בניית יכולת למסה קריטית מוגדרת והתאמתה למימוש הישגי צה"ל

השנייה,  ההצטיידות ובניין הכח נעשים בקצב הנגזר מן האפשרויות ואינם עונים תמיד על הפערים. בנוגע לקושי זה, הוועדה מציינת בדו"ח מספר תחומים קריטיים בהם נדרשות התאמות בקצב בניין הכח, אותן מובילים שני עקרונות: ראשית, בניית יכולת ל"מסה קריטית" מוגדרת, אליה יש להגיע במהירות האפשרית, או לא להסתמך עליה בעיצוב התכניות לפעולה. ושנית, בחינה שוטפת, מקצועית וללא "הנחות" של היכולת לממש את ההישג הנדרש בחזיתות השונות, והתאמת ההישג הנדרש, או התכניות, ליכולות האמיתיות המצויות בידי צה"ל.

הוועדה מתייחסת בדו"ח לשורה של נושאים ספציפיים בתר"ש גדעון בהקשרים אלה, לרבות שינויים במערכים ובכח אדם, אימונים ומלאים, מערכות חימוש והגנה, המאמץ בתחום התת-קרקע, סייבר, ההגנה האווירית, מטוסי ה"אדיר" (F-35) ועוד.

יו"ר ועדת המשנה, ח"כ עפר שלח התייחס לדו"ח בנושא המוכנות למלחמה. "כל הליקויים באשר לתפקוד הדרג המדיני והמל"ל שמצא מבקר המדינה בצוק איתן עדיין קיימים, ושום לקח לא יושם בהקשר הזה – להבדיל מתהליך התחקור הכן והמועיל בצבא".

עוד הוסיף שלח כי "תכנית העבודה הרב שנתית של צה"ל עוסקת במאות מיליארדים מכספי המיסים שלנו ובדרך לשמירה על ביטחוננו. אבל הדרג המדיני התחמק הן ממימוש אחריותו, כמפקד העליון של צה"ל, לתת הוראות ברורות ולוודא שהן מתבצעות, והן מהשיח הנדרש בינו לבין הצבא כדי שבעת הצורך הצבא יופעל לדברים שהוא מוכן להם ולמטרה שיש לה ערך. הפרת האחריות הזו של הדרג המדיני מסכנת את יכולתו של צה"ל לעמוד במשימותיו".

שני חכי"ם לא חתמו על הדוח הגלוי, האחד ח"כ יוגב שסבר שיש בפרסום הדו"ח דברים שאסור לכתבם בגלוי ובפרסומם יש פגיעה בביטחון ישראל, והשני ח"כ קיש שיצא בחריפות כנגד יו"ר הוועדה ח"כ שלח בטענה כי בחר להשתמש בשפה וסגנון מזלזלים ובוטים בדוח הציבורי, וזו לא דרכו. "כשרוצים לתקן יש להשתמש בביקורת בונה ולא בקנטרנות זולה", אמר קיש.