דעות

בעיניי, כשם שאסור למדינה לחייב רב לערוך חופה לזוג בו ברור שהכלה לא טבלה, כך גם אין למנוע מכלות את האפשרות להתחתן במדינתן רק מפני שאינן מעוניינות לטבול

למחרת עמדתי על הדוכן וקראתי בטעמים אותם לימד אותי אבי כבר לבר המצווה את שלושת העליות הראשונות של הפרשה. עשיתי היסטוריה – קראתי בנוסח ספרדי בישיבה אשכנזית. רק לאחר כמה שנים הבנתי עד כמה אני לא בכיוון

לפני חטא העגל היה העולם בעל פוטנציאל לשלמות, אך החטא יצר את מציאות החיסרון וההיעדר, הוא גרם ל"מיתה" רוחנית. לפי זה, בפרה אדומה טמון כח הטהרה הכללית, המטהר את העולם מחסרונותיו

ישיבות ההסדר הן "מלכות היופי" של החברה הישראלית, כשבחורים מקריבים ונותנים עוד שנתיים מחייהם כדי לתת לעצמם בסיס של אמונה. תחושת החרטה על קיצור השירות והרצון לקבל אות הכרה מהאחר, הוא לרוב רצון הנובע משיקול רגשי ולא לוגי

בימים כתיקונם לא הייתי חולם לפרסם מאמר שכזה. הכוונה היא לאזן ולמתן אמירות שונות שהושמעו בימים האחרונים. דוד שמר, עורך ספריו של הרב שמואל טל, בחמישה סיפורים על הרב טל

פסק הדין בעניין הרב שמואל טל כתוב בצורה שאינה חותכת. יש בו זיכוי, אך יש בו גם אישוש למעשים פסולים שנעשו. שני הצדדים יוכלו להמשיך ולהתווכח אם היה או לא היה. בדיוק כמו אחרי הרשעת הרב אלון

הגיע הזמן להודות בכך: אני מתחרט שעשיתי הסדר. מתחרט ששירתי שירות צבאי חלקי. ביום הזיכרון האחרון התחושה התחזקה ואז הבנתי: החרטה הפכה לבושה של ממש

מעבר לעשן לפיח ולאלימות- מנסים להעביר לנו כאב על אי צדק, כאב על מפגשים עם המשטרה שמסתיימים במוות יותר מידי פעמים. כשיש קהילה שמוחה על כך, כדאי להיות קשובים. בצד הדיון על האלימות

במקום לצאת במתקפה כלפי אותם אתיופים שיצאו מגדרם אתמול בהפגנה (שאינני מצדיק כלל את צורתה האלימה), נראה כי נדרש ובהקדם טיפול שורשי למחלה שורשית זו של הגזענות והתנשאות כלפי השונה, המקננת בחברה הישראלית.

הרבנית חנה אדלר לזרוביץ' מארגון רבני 'בית הלל' מגיבה לרב שלום כהן שפסק כי אסור לנשים לערוך בדיקת אולטרסאונד בזמן ההריון: "מה עם ונשמרתם מאוד לנפשותיכם?"

הרב שלמה אבינר נשאל האם המאבק נגד הקהילה הלהט"בית מוסרי, והשיב: ודאי לא אלימות, לא כפיה, אלא כבוד ואהבה. אך מאבק גדול נגד המגמה הנוראה של המרת הערכים, השפלת הערכים

כל יוזמה להפוך את המדינה למדינת הלכה, כלומר, חקיקת חוקים לפי ההלכה, תוביל אותנו לעידן אפל. החלום לחזור לתקופה הלכתית דתית מקסימה (שלא הייתה), כדי שנגיע לעידן אוטופי (שלא יהיה) הינה מחשבה נאיבית, חסרת השכלה ומסוכנת

בעקבות הצטרפותו של יאיר פינק למפלגתו של אהוד ברק, הרב עמיחי גורדין קורא לו לחזור בו לפני שיהיה מאוחר מדי: "אני עמדתי במבחן היושר הזה שבו אתה נכשל עכשיו"

הפוסט הנוקב של יובל דיין הוא קריאת מצוקה של רבים מאותם חוזרים בתשובה שמרגישים שהם מהלכים בין העולמות ולא מרגישים בבית בשום מקום

ביום חמישי בחיפה כאלף שמרנים מהארון אל הרחוב, בכיף בשמחה, עם חיוך גדול ובטחון בעצמם – אבא ואמא הם המשפחה, זו האמת, זו הנאורות!

קשה לקבוע היכן עובר קו הגבול הנכון, ומתי אכן אין החברה רשאית להכיל, והיא חייבת לדחות מתוכה. אולם לעולם יש להוסיף למערכת השיקולים את העובדה שמדובר בבני אדם, באנושיות, ברגישות

דור שלם שרוצה להיות עוד ילד, מוצא את עצמו הורה, והספורט הלאומי הפך להיות תלונות על כך. אז תתפרקו קצת בכיף שלכם, רק שלי מפריעה אווירת ההורות פח שמתפתחת כמשהו "מגניב"

הקו אותו החל קין לצייר המשיך קורח בדיוק רב. הטענה ש"כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'" לועגת לעבודת המידות ולמדרגות הקדושה של משה ואהרון

עשר שנים מאוחר יותר קיבלתי דרישת שלום מאוחרת מהיהודי היקר ההוא: "לאחרונה הורדתי כל סממן דתי חיצוני", פירסם בפוסט ציבורי בפייסבוק. ונזכרתי ברב עמיטל שראה עולם בנוי וחרב ובנוי והזהיר אותנו שוב ושוב, "אין תרופות קסם בעבודת ה'"

אינני מכיר את יובל מלבד כמה שיחות פה ושם שהיו לנו על כן אינני חש שיש ביכולתי לשפוט או להביע עמדה וספק אם להבין, שכן כפי האמור נפש האדם בעיניי היא כמעט מעל בינת אנוש. מה כן צריך לשנות?  אנחנו את עצמנו