"הסדר מאז ולתמיד": תגובה למתחרטים על אורך השירות
ישיבות ההסדר הן "מלכות היופי" של החברה הישראלית, כשבחורים מקריבים ונותנים עוד שנתיים מחייהם כדי לתת לעצמם בסיס של אמונה. תחושת החרטה על קיצור השירות והרצון לקבל אות הכרה מהאחר, הוא לרוב רצון הנובע משיקול רגשי ולא לוגי
ב"קיצור תולדות האנושות", מתאר מחברו כיצד הצורך לרצות את האחר עבר כחוט השני לאורך ההיסטוריה האנושית. באחד הפרקים הוא מביא דוגמאות כיצד הרצון "להוכיח" גרם לאישים דגולים להמיט על עצמם אסון.
ברצון הזה נזכרתי בזמן שקראתי את הטור בעניין ישיבות ההסדר. אמרי, שעזב את החיים הדתיים, מצר על כך כי שירותו הצבאי במסגרת הישיבה היה קצר יחסית לשירותו של חייל ממוצע והירבה לספר אודות המחיר הנפשי הגבוה שקיצור זה גבה ממנו. לרגע נדמה היה לי שאני קורא את טורו של קצין שהפקיר את חייליו במלחמה, "קשה לי פיזית לעמוד בבתי עלמין ביום הזיכרון", כותב אמרי ומסביר: "אני תמיד חושש שאצטרך לספר על שירותי הצבאי הקצר מדי". אני רוחש כבוד לאדם שרוצה לתת את כל כולו לעם ישראל. אבל קצת פרופורציות לא יזיקו.
כתבת כי: "קשה לי פיזית לעמוד בבתי עלמין ביום הזיכרון", אל דאגה, אתה יכול לעמוד שם בגב זקוף. בבתי העלמין של צה"ל קבורים לא מעט בני ישיבות ההסדר אשר מסרו את נפשם להגנת המדינה. הרב שלי בשיעור א', הרב חיים סבתו, מספר בספרו "תיאום כוונות" על מלחמת יום הכיפורים אותה חווה כטנקיסט צעיר, תלמיד ישיבת הסדר שלחם בקרבות הבלימה הראשונים ברמת הגולן. קרבות קשים, בהם איבד את חברו הטוב במלחמה וחברים נוספים. זוהי רק דוגמה על קצה המזלג. הרי רק באפריל האחרון הוחזרה גופתו של זכריה באומל ז"ל. תלמיד ישיבה שלחם בקרב סולטאן יעקוב ומקום קבורתו לא נודע במשך שנים רבות.
הטור מודה אמרי בפה מלא כי: "הצער שלי על כך שלא השלמתי את שירותי הצבאי נוגעת בעיקרה לרגש הבושה ולזכות ההתקבלות לחברה הישראלית". הרצון לקבל אות הכרה מהאחר, הרצון של מי שחצה את הקווים מחברה מסוימת לאחרת ולקבל את גושפנקת ההשתייכות, הוא לרוב רצון הנובע משיקול רגשי ולא לוגי.
הלימודים והשהות בישיבה הם ברי השפעה לשנים
במדרש רבה על ספר שמות ישנו מדרש יפה על כך הקב"ה מבקש ממשה רבנו להפוך את ימת הנילוס לדם והאחרון מסרב. ולמה? "יש אדם שותה מן הבאר משליך אבן לתוכה?". משה התכוון לכך שבינקותו מי היאור הגנו עליו כאשר היה בתיבת גומא ולכן אין לו את החוצפה המוסרית להטיל דופי ביאור. המסר הוא ברור: גם אם עברת צד בחיים והחלפת תפיסה – אל תשליך רפש לבית הגידול שלך, אל תקרא למפלתו רק כדי לרצות את הצד אליו עברת. המדרש המופלא הזה ממחדד את עומק המוסר היהודי ומעביר מסר ברור: גם אם המקום בו חונכת הוא בצד השני של מפת חייך – אל תיידה לעברו אבנים.
אפשר מותר ורצוי להעביר ביקורת על כל תפיסה, רעיון, מסגרת או ארגון. אבל יש לעשות זאת בטוב טעם. למען הגילוי הנאות ולמען הידע הכללי כותב שורות אלו שירת בצבא ולמד בישיבת ההסדר "ברכת משה" במעלה אדומים. עברתי את המסלול הדתי לאומי "לפי הספר". בית ספר ממלכתי דתי, ישיבה תיכונית, ישיבת הסדר. הטיעונים בעד או נגד שירות מקוצר כבר העלו אבק, אבל תמיד יהיה מי שיוציא אותם מן הנפטלין. מעולם נמניתי על "הדוסים" בשיעור. ציציותיי לא התבדרו ברוח של שכונת מצפה נבו בה שכנה הישיבה, אך את הרוח החיה ספגתי גם אם לא הייתי מודע לכך באותה העת.
20 שנה אחרי הישיבה, אני יכול לומר בוודאות שהלימודים והשהות בישיבה הם ברי השפעה לשנים. קישון הסביר פעם באחד מטוריו הגדולים כי אם ניקח את מלכת היופי ונסרוק אותה במיקרוסקופ, נראה דבר מפחיד, נראה הרים וגבעות, סדקים וחתכים. אבל כאשר אנו מסתכלים על התמונה כולה, לא במיקרוסקופ דווקני, אנו רואים משהו אחר לחלוטין.
"מלכות היופי" של החברה הישראלית
ישיבות ההסדר הן "מלכות היופי" של החברה הישראלית. בחורים לפני גיוס מקריבים ונותנים עוד שנתיים מחייהם בכדי לתת לעצמם בסיס של אמונה ויהדות. עוגן רוחני שייתן להם תמיכה בהקמת משפחה בישראל על אדני התורה והקדושה. ברי, כי אם נסרוק במיקרוסקופ את הישיבות תמיד נמצא פגם כלשהו ולא רק בישיבות, הדבר נכון לכל מסגרת באשר היא ולכל אדם. אבל לא בוחנים מסגרת רוחנית עם היסטוריה ענפה כל כך באופן כזה.
אחת הטענות שהפתיעו אותי הייתה הרמיזה כי שירות מלא יחבר גם את הרחוקים מאיתנו ואולי ימנע התנתקות נוספת. ברצינות אמרי? עוד שנה וחצי של שירות צבאי במסגרת ההסדר ישנה את דעתו של השמאל? מוזר לשמוע טענה כזו דווקא בימים שהמכינות הקדם צבאיות נסקלות באבנים בידי אביגדור ליברמן והתקשורת. והמכינות הללו כידוע מנווטות את תלמידיהם לשירות צבאי-קרבי מלא ואף מעבר לכך, הנערים הלומדים בהן מכווני יעד אל קצונה קרבית.
שום דבר מכל זה לא עמד למכינה הזו בשנים האחרונות מול התקשורת הישראלית שראשיה אנשי שמאל מונעי שנאה לציבור הדתי לאומי. לא צבא של 3 שנים, לא הקצינים הבכירים שיצאו מהמכינות. לא רועי קליין ז"ל, לא אוריאל ואלירז פרץ ז״ל ולא דרור וינברג ז״ל האגדי שיש מי שצפה לו להגיע עד הכס הנכסף של הרמטכ"לות. כנס לרשתות החברתיות ותראה את עוצמת השנאה שיש לשמאל נגד המכינות ואל תטעה, הרבנים ואמרותיהם, גם אם הם שנויים במחלוקת הם רק תירוץ.
מי שנובר באלפי קלטות ומנסה למצוא בדל של אמירה מארכיון ישן נושן רק בכדי להכפיש את המכינות, שום שירות צבאי כזה או אחר לא ירשים אותו. לעיתים נדמה כי למרות שעזבת את העולם הדתי, לא הכרת עדיין את הרבדים העמוקים המרכיבים את נימי נפשה של התקשורת הישראלית וזרועותיה אשר מורכבת ברובה מהציבור החילוני.
ישיבות ההסדר הן נכס צאן ברזל לצבא
לא אשכח עד היום את טורו היהיר של יאיר לפיד אחרי ההתנתקות. כך כתב לפיד באוקטובר 2006: "מדוע היה דחוף וחשוב כל כך למדינת ישראל להתפנות מעזה? בפרספקטיבה של שנה אחת ומלחמה אחת אחרי, אני רוצה להציע תיאוריה: זה לא היה למרות המתנחלים, אלא בגללם". הוא הסביר כי: "לאמיתו של דבר איש לא רצה להתנתק מהם, אלא רק ללמדם שיעור בצניעות, ואולי גם בדמוקרטיה".
יאיר ביטא במקלדתו את רחשי ליבו של המחנה ממנו הוא בא. לפיד עשוי מה-DNA של החלק הזה בעם שהדבר האחרון שירשים אותו הוא שירות צבאי מלא. הם תמיד ירצו לראות את ישיבות ההסדר וגם את המכינות נעלמות מחיינו עם או בלי שירות צבאי מלא או קצר. גם אם כל לומדי ישיבות ההסדר יהיו טייסים – זה לא מה שיבנה כאן סולידריות.
ישיבות ההסדר, גם במסגרתן הנוכחית, הן נכס צאן ברזל לצבא, רוב הלומדים בהם משרתים ביחידות קרביות, מקריבים את עצמם למען המדינה ולא בקלישאה. לישיבות ההסדר היסטוריה מפוארת רוחנית וגשמית והם הטביעו חותם של ממש בצבא ההגנה לישראל ובחברה הישראלית כולה.
===
אורן רפאל, בוגר ישיבת ההסדר "ברכת משה" במעלה אדומים ועיתונאי בערוץ 20
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו