בוא אבא. יש משהו פתטי בהורות המתבכיינת שלכם

יש עכשיו הורות חדשה, כזו שגוררת כל היום תלונות על הילדים. תכלס אפשר להבין, אנחנו לא דור ששומר בבטן, אנחנו מטיחים הכל בפרצוף. זה טוב, זה עדיף מההורים מהדור הקודם שהחניקו זעם עצור בפנים והכל כלפי חוץ היה חייב להיות 10. הם גם אלו שמרחו אותנו שילדים זה (רק!!) שימחה ועונג אין סופי, ואת הבעיות והקושי טאטאו מתחת לשטיח.

רבנים ומורים (בעיקר ראשי אולפנה, אבל לא רק) בכל מוסדות הציונות הדתית ומחוצה לה, הכינו את כולנו להיות אנשי משפחה- אמרו שנהיה יותר טובים מהורינו, כי נקרא ספרים של הרב אבינר, אז אמרו- שכחו להגיד שגם אז יש בעיות ויש כאלו שטחו עיניהם לראות.

בישראל בכלל הכרס היא הנשק במלחמה הדמוגרפית עם הפלסטינית וקדושת המשפחה מועלת על נס. כל זה מתפוצץ לאחרונה עם התלונות האין סופיות של הורים שקורסים תחת הנטל, או סתם הדים של הדור שממשיך להיות צעיר ברוחו אך הורה במציאותו.

טיטולים, מגבונים ורשימות למסיבות סיום בגן תוקפים אותו כבלוני תבערה בשדות העוטף. הצילו צורחים השניים ומתיישבים עם החברים על בירה לשיח קיטורים.

מכל עבר וכל שיח חברתי: דאחקות מתבכיינות על תפקיד ההורים. להיות בלי ילדים כמה שעות זאת משאת הנפש. אוהבים אותם בתמונות, פחות במציאות- זאת לפחות האווירה שנשמעת מסביב.

אבל קצת לשחרר לחץ מטרדות החיים, זה בסדר, אפילו בסדר גמור, לא קל גם ככה לפחות תן להתלונן. לגמרי אתכם. רק זה נהיה שיח מילואימניקי מאצ'ואיסטי שיוצר אווירה חברתית שאלו הצחוקים. זה יצא מגבולות האותנטיות, לאטמוספרה חברתית. רוצה להיות מגניב? זרוק ארבע בדיחות אך בא לך שייקחו לך את הילדים ולא יחזירו- חה חה חה- עוד צ'ייסר על הבר.

אני חושב שנושאת הדגל בעניין הייתה הסדרה 'רמזור', אחריה קבוצת הפייסבוק ההיסטרית 'אבא פגום'- שהשיקה מדבקות ויצרה קבוצת התייחסות. לא יודע עד כמה את הילדים שלכם זה מצחיק.

תנועת המטוטלת מההורה הרציני מידיי/ האידאליסט מידיי שלמד מכינה בעלי ומאמין במשפחה ובהורות- התעופפה בחדות להורה פח אשפה תסלחו לי. לא כי זה מה שאתם, כי זה מה שאתם משדרים. והרדאר של הילדים קולט הכל, כמו שאנחנו קלטנו.

תהיו יותר אותנטיים עם ההתמודדות שלכם, תפרקו בכיף, רק אל תעשו את זה כמהות ההורית- שרובה נובע מלחץ חברתי, ולא יזיק גם שתיקחו אחריות על ההחלטות שלכם.