דעות

ביום כיפור השנאה מנמיכה להבות, והיכולת לסלוח על פגיעה ולמחול על עוול, מלבד היותה תנאי הכרחי לאורח חיים תקין בין אדם לחברו, היא מרכיב חיוני גם בחיינו הציבוריים

הפלירטוט הטקטי עם אבו מאזן לחיזוק הרשות הפלסטינית על פני חמאס לגיטימי, אך נראה שהוא עורר תיאבון באגף השמאלי בממשלה. איפה נעלמו שאר החברים מתקווה חדשה ומימינה?

אם הבבא סאלי היה חי היום, לא הייתי מתפלא אם הוא היה מוחרם על ידי אותם אנשים וקבוצות שמנסים לאחרונה לדבר בשמו. הם היו קוראים לו "גזען" ו"חשוך", "פרימיטיב" או "מיזוגן". כמובן שלמורנו ורבנו רבי ישראל אבוחצירא זיע"א הדברים לא היו מזיזים כמלוא הנימה. המראה הזו חשובה לנו

לפני יום הכיפורים אנחנו מבקשים סליחה מהאל ואחד מהשני. האל מרגע שברא את העולם יש לו אחריות כלפיו והוא כפוף לחוקיו -האם מותר לדרוש צדק וחרטה ממנו לגבי דברים שנעשו בעולם? מה מערכת היחסים שלנו איתו?

ח"כ אורית סטרוק חושפת בטור אישי לזכרו של חנן פורת על הדרך שבא הוא גרם לה להיכנס לפוליטיקה: "הוא פשוט נחת בסלון ביתי, וסרב לצאת עד שאסכים"

כח וסמכות גדולים ורבים מונחים לפתחם של מנהיגי ציבור. היכולת לחוקק, להתקין תקנות, להנפיק צווים. האפשרות לקבוע מדיניות, הכח והאמצעים לתכנן ולהוציא מהכוח אל הפועל תוכניות ביצוע ציבוריות, צריך להיות כזה שמופעל תוך איזון ראוי בין אילוצי הווה והיכולת לצפות את העתיד עד כמה שרק אפשר

40 שנה משה רבנו בונה את עם ישראל, על מנת להיכנס לארץ ולא ליפול לעבודה זרה, ערב מותו, ה' אומר לו עם ישראל ייכשל בעבודה זרה ויצאו לגלות. הרב יששכר היימן בסרטון קצרצר על פרשת השבוע

התרבות הישראלית העכשווית לא נותנת מקום לטעויות. אין סליחה, אין כפרה ואין מרחב טעות. זה הזמן אולי לאוורר את השיח, להבין את המורכבות ולתת פתח לתשובה. כי רק כך אפשר להשתפר

נדרש דיון הלכתי-רעיוני-אידיאולוגי לגבי עתידה של ארץ ישראל ולא דחייה אוטומטית. אמנם, על פניו נראה כי הצעה ברוח זו של ממשל טראמפ לא תתגלגל שוב לפתחנו תחת ממשל ביידן. אך אין לדעת מה ממשלים אמריקאים עתידיים יציעו

אם ההתראות של סמוטריץ' יתקיימו וממשלת בנט לפיד תלך להכרה במדינה פלסטינית או חלילה פינוי יישובים, אזי פה הם באמת יכרסמו בהבטחות הליבתיות שלהם. אם לא, זו שוב קריאת זאב זאב. זה המבחן האמיתי

לסיכום השנה הפוליטית שעברה על המגזר ובכלל, מסכם ידידיה שילה את ההתרחשויות במקאמה ארוכה המשלבת את אירועי השנה האחרונה. אלו אנשי השנה של סרוגים לשנת תשפ"א בְּדִיקוֹת "כִּפָּה – סְרֻלּוֹגִיּוֹת" אֶחָד מִשֶּׁלָּנוּ עִם כִּפָּה סְרוּגָה, גִּיֵּס לוֹ חַיֶּלֶת, וְהֵקִים מִפְלָגָה, עִם הַפָּנִים לַכְּלָל, לֹא עוֹד מִגְזָר, שֶׁשּׁוּם יִשְׂרְאֵלִי לֹא יַרְגִּישׁ בָּהּ זָר, יָצָא לַתִּקְשֹׁרֶת בִּתְרוּעָהּ […]

התפיסה האלוקית שלא ניתן להעמיד את העולם לא על מידת הדין ולא על מידת הרחמים, אולם כאן ניתן להשתית את העולם על השילוב והאיזון הראוי והנכון בין שניהם. איזון קשה מורכב שמוטל על שכמו של השופט היושב בדין, אבל מי אמר ששיפוט זה מקצוע קל

הסכמות של הדקה ה-90 הביאו לאישור התקציב לעת עתה, אבל המאבקים של הימים האחרונים הראו שהפערים האידאולוגיים כה גדולים, ושתחזוק הקואליציה היא משימה (כמעט) בלתי אפשרית

שאנחנו עומדים בימים נוראים לפני הקדוש ברוך הוא הבקשה שלנו היא תסתכל על הדברים הטובים שיש בנו, כך גם בפרשת השבוע בו מתוארת השיבה ההדדית בין ה' לעם ישראל. הרב יששכר היימן בסרטון קצרצר לפרשת השבוע. צפו:

הקמת הממשלה אינה משקפת מהפך אידיאולוגי של בנט, אלא מזקקת את ערך העל – "עם ישראל" שמנחה אותו מיום כניסתו לכנסת. בדרך, היא מציבה בפני הציבור הדתי לאומי שאלה בדבר היחס לערך "ארץ ישראל"

יאיר לפיד הוא הסימן המובהק להתרוקנותה של הזהות הישראלית. העיסוק בזהות מתחיל ברגע שאתה מבין שאתה נבדל. שיש בך ערכים יחודיים שהם המגדירים אותך. שאתה לא חי כפרזנטור המסוגל לייצג בנקים ועמותות צדקה באותה התלהבות

לקראת תפילות ראש השנה, ובקשה להיכתב בספר החיים לפרנסה טובה, כדאי להכין עצמנו לקבלת השפע מתוך חשבון נפש האם השתמשנו נכון בפרנסה שנגזרה לנו בשנה שעברה

פתיחת שנת לימודים היא אירוע מלחיץ מדי שנה, ועם הקורונה הופכת למצב מלחיץ עוד יותר – ובו חוסר ודאות, בלבול וחוסר אונים. המצב מורכב פי כמה כשאנו נדרשים להיות העוגן היציב, המרגיע היודע עבור ילדינו. איך עושים זאת כשבפנים הכל מציף ולא רגוע?

הפרקים האחרונים של חתונה ממבט ראשון שמו את ניצן וקארין בפינות לא נוחות. אחת מהן התמודדה עם המצב בצורה בוגרת והגיונית, ואחת לקחה את האשמה על עצמה קצת יותר מידי