בעוד כשבוע נעמוד כולנו בתפילה ובתחנונים. מקום מרכזי בתפילתנו תופסת התפילה לפרנסה טובה. לפני ההתחלה הכלכלית החדשה, לפני השפע הגדול שייכתב מלמעלה השנה, וכדי שנשכיל להשתמש בו נכון שיהיה לנו לברכה, כדאי מאוד להתבונן בניצול התקציב שנכתב לנו בשנה שעברה.
מתוך ההנחה שעשינו ככל יכולתנו להתפרנס בכבוד, להוריד אלינו את השפע שנכתב לנו בראש השנה שעבר, נבדוק האם השתמשנו בו נכון.
מצב היתרות בבנק הוא מדד ראשוני להתנהלות הכלכלית שלנו. אם הצלחנו לחסוך כסף השנה – נפלא. אם הצלחנו לשמור על יתרת זכות – מעולה. אם לא הגדלנו את המינוס – גם טוב.
אבל, אם המינוס בבנק גדל, ואם גם לווינו הלוואות מהבנק ו/או מחברות אשראי ו/או מגמחים ו/או מקרובים אזי מצבנו זועק לחשבון נפש רציני לקראת השנה החדשה.
ריבונו של עולם קצב לנו את הסכום המדוייק המגיע לנו. קיבלנו אותו כמשכורת חודשית כשכירים או כעצמאים, קיבלנו אותו מהביטוח הלאומי וכדומה, קיבלנו אותו כמתנות מקרובים, או כסיוע מגורמים שונים… ועוד. כל הכסף שנכנס לכיסנו הרי הוא ההכנסה שנקצבה לנו בראש השנה התשפ"א.
האם השתמשנו במתנות ה' באופן ראוי ומושכל? כדי להחליט מהו ראוי, יש לקיים דיון מעמיק עם עצמנו ועם בן/בת הזוג שלנו, מהם הייעדים שלנו? מהם הצרכים שלנו? להציב לעצמנו כללים כלכליים, כאשר, ללא ספק, הכללים האלה נגזרים מייעדי החיים שלנו. מההבנה מהם הדברים החשובים לנו בחיים באמת, ומהם הדרכים להשגתם. להתבונן בנפשנו פנימה להבין מה מניע אותנו ואיך אנחנו בוחרים את הבחירות שלנו. מה משפיע על ההחלטות שלנו. מתי אנחנו שמחים בחלקנו ומרגישים עשירים, ומתי אנחנו מדוכדכים בהרגשת חסר.
אם ראינו ברכה בכסף, אם הצלחנו להסתפק במה שיש לנו ולנהל את היש בתבונה ובאחריות, הרי אשרינו ומה טוב חלקנו.
מסביבנו אנחנו רואים אנשים שנכתבת להם פרנסה בשפע רב, אבל הם מרגישים עניות. לעיתים הם נתונים בחובות כבדים. יש להם מאה, אבל הם מוציאים מאתיים (כפי שכתוב "יש לו מנה ורוצה מאתיים").
אם הכסף לא הספיק לנו, עלינו לקיים דיון משולב. לקיים דיון ערכי, כפי שכתבנו למעלה, ומתוכו לעבור לניתוח מעשי. למה הכסף לא הספיק לנו? מה היו ההוצאות החריגות? האם היו דברים מיוחדים בלתי צפויים שגרמו לנו לחרוג מהתקציב שיש בידינו?
לאחר ניתוח הנתונים, הכרת המצב, כדאי לתכנן את שלבי התיקון "התשובה" הבאים. לחשוב מה בהתנהלות שלנו דורש תיקון. איך נצעד צעד צעד לקראת התיקון. מה יעזור לנו.
בפגישות שלנו, צוות המלווים של מקימי, עם המשפחות המגיעות אלינו לליווי, אנחנו מלמדים אותם לעשות את החישוב המעמיק הזה. לנתח את תמונת המצב הכלכלית, לנתח את דפוסי ההתנהלות, ולהבין מהם נקודות התורפה.
אם כך, לכמה תקציב אנחנו מתפללים? כמובן, השמים הם הגבול. אנחנו לא מגבילים את ריבונו של עולם בשפע שישפיע עלינו. שהוא מצידו ישפיע עלינו מלוא טובו. התפקיד שלנו לראות את השפע, לשמוח בו ולהודות עליו. וכמובן להשתמש בו בתבונה. להאמין שמה שה' יתברך נתן לנו מתאים במדויק למה שאנו צריכים. העבודה שלנו היא להרגיש שובע – "שבענו מטובך". להאמין שה' הטוב אוהב אותנו ופותח את ידיו להשביענו.
הרבנית זיוה אליהו – יועצת לכלכלת המשפחה במקימי
מה דעתך בנושא?
1 תגובות
0 דיונים
פוזי
נכון שצריך לעשות חשבון נפש, נכון שצריך לעמוד בתקציב. אך מכאן עד להחליט שכל מי שיש לו מינוס בבנק הוא אדם שלא עושה חשבון נפש, שמבזבז יותר מדי, וכ"ו הדרך עוד...
נכון שצריך לעשות חשבון נפש, נכון שצריך לעמוד בתקציב. אך מכאן עד להחליט שכל מי שיש לו מינוס בבנק הוא אדם שלא עושה חשבון נפש, שמבזבז יותר מדי, וכ"ו הדרך עוד רחוקה. על כך חז"ל אמרו. אל תדון את חבריך עד שתגיע למקומו. ועדיף ללמד זכות על על ישראל. במיוחד ערב ראש השנה.
המשך 23:43 01.09.2021שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר