הגיע הזמן להתנצל: בפוליטיקה ובמרחב הציבורי
התרבות הישראלית העכשווית לא נותנת מקום לטעויות. אין סליחה, אין כפרה ואין מרחב טעות. זה הזמן אולי לאוורר את השיח, להבין את המורכבות ולתת פתח לתשובה. כי רק כך אפשר להשתפר
אני מאוד נהנה מטעויות שעושה קריין החדשות. לא כי אני שמח לאידו, אלא יש משהו מאוד אנושי לגלות שבכל האווירה הסופר מקצועית והרצינית של הקראת החדשות הכמעט רובוטית, ישנן טעויות. הקרין או הקריינית שוגים במילה ומבקשים מיד סליחה. או שהם משתעלים בעיצומו של מבזק החדשות ולאחר מכן מגיעה ההתנצלות.
בשנים האחרונות התפתחה כאן תרבות בה אף אחד לא מתנצל. אולי זה משהו שסחבנו מהגלות לאחר התנצלות יתר מול הגויים וזו התשובה הציונית הצברית כאן בארץ הקודש לכל מבקשי רעתנו. אולי זה הקמפיין של ראש הממשלה הנוכחי בהיותו יו"ר הבית היהודי שהטביע את הסלוגן "מפסיקים להתנצל". לא בפני הגויים, לא בפני השמאלנים, לא בפני אף אחד.
זקיפות קומה היא חשובה. גם אמונה בדרך הגם שהיא קשה ומסורבלת. אבל הנה מגיעה אלינו שבת תשובה לקראת יום הכיפורים בו אנו כבני אדם נדרשים לחשבון נפש ולבקש סליחה ומחילה. ונראה כאילו בקשת סליחה ומחילה בן אדם לחברו לא נמצאת בתרבות העכשווית.
אנחנו נשאבנו אל אווירה בה כל התנצלות והודעה בטעות כמוה ככישלון גמור וכנשק היכול לשמש לרעתך. כאילו שאם התנצלת זו הודאה שאינך מתאים לתפקיד בו אתה או את נמצאים וכאיזו הלקאה עצמית נפסדת.
נכון, בקשת הסליחה ביהדות היא בן אדם לחברו, באופן אישי ופרטני ולא בפומבי. אדם צריך לגשת לאדם אחר בו הוא פגע ולבקש סליחה המורכבת מקבלה לעתיד שלא יעשה זאת וקבלת אחריות על העבר. אבל גם אפשר לבקש סליחה מציבור שנפגע ולקחת אחריות על כישלונות.
ההפך מהתנצלות היא אווירת עריפת הראשים. הקריאה להקמת וועדת חקירה עם שיניים בכל מחדל וקריאה להתפטרות עוד בטרם יש מסקנות. יש מקום לבדיקה מקיפה ולחקור את ההתנהלות הדרך בה פעלו האחראים. אבל יש כאן תרבות שיש לה שתי פנים. צד אחד רק רוצה למצוא איפה בעל הסמכות כשל, היה אפס, לא הצליח וגילה חוסר תפקוד, ואילו הצד השני רוצה בשל כך לשמור על כבודו, להראות שהכל בשליטה ולא מוכן להודות בפסיק.
אגב כשהצדדים מתחלפים, הפוזיציה מתחלפת. פתאום הצד שבשלטון רוצה להראות שהכל בסדר והצד שהיה שם רוצה להראות שהכל מחדל אחד גדול. האווירה הזו חונקת את היכולת האנושית להתנצל, להודות בטעויות לקחת אחריות ולשפר את המעשים והפעולות.
לא סתם אנחנו אומרים: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה". מעבר לתשובה והחשבון מול שמים, יש גם את התשובה והצדקה ואפילו התפילה על העתיד מול בני האדם. אם לא נאפשר לתת מקום למחילה גם זו הציבורית, יהיה קשה לתקן וכל צד יכנס למחפורת שלו.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו