הרב אברהם סתיו פרסם פוסט תגובה מפורט למאמר המערכת של קלמן ליבסקינד, בו תקף העיתונאי את מאמרם של אביו - הרב דוד סתיו, והרב יובל שרלו ב"מקור ראשון". בלב הוויכוח עומדת השאלה האם הקשבה לכאב הצד השני מהווה ויתור אידיאולוגי או כלי הכרחי לחיבור בחברה הישראלית.
בפתח דבריו הודה הרב אברהם סתיו בתחושותיו המורכבות עם פרסום המאמר המקורי: "כשראיתי את המאמר של אבי מורי והרב שרלו במקור ראשון לפני כחודש, הצטערתי. ידעתי שהמסר לא יצליח לעבור". לדבריו, הוא חזה את ההתנגדות שתעלה בקרב הציבור הדתי-לאומי למרות הבהרות הכותבים.
"אין מדובר בצורך לוותר על דעות"
במאמר המקורי טענו הרבנים כי הציונות הדתית מעוררת התנגדות בשל זיהויה עם עמדות מסוימות, אך הדגישו: "אין מדובר בצורך לוותר או להסתיר דעות, מתבקשת כאן הקשבה. דרושה נכונות לשיח המבין את הכאב של הצד השני".
קלמן ליבסקינד טען מנגד כי המשמעות המעשית של דבריהם היא "החבאת תפיסת העולם" כדי לזכות באהבה. "מה הם היו אמורים לעשות? להצטרף להצתות באיילון?", תהה ליבסקינד. הרב אברהם סתיו השיב לטענה זו והסביר כי מדובר בגישה של אמפתיה ללא התקפלות: "זו אגב גם הסיסמה של צהר גם בתחומים הלכתיים. אותה הלכה – רק במאור פנים".
כשראיתי את המאמר של אבי מורי והרב שרלו במקור ראשון לפני כחודש, הצטערתי. ידעתי שהמסר לא יצליח לעבור.
— אברהם סתיו (@Avraham_Stav) April 24, 2026
באופן בסיסי הם כתבו במאמר דברים פשוטים. הציונות הדתית, לדעתם, מעוררת התנגדות בקרב חלקים רבים בציבור החילוני, בשל הזיהוי שלה עם תמיכה ברפורמה המשפטית והתנגדות לעסקאות החטופים.… pic.twitter.com/8cbzB9JNz2
הדוגמה של הרב מדן
כדי להמחיש את כוונת הרבנים, הביא הרב סתיו את התנהלותו של ראש ישיבת הר עציון בכיכר החטופים: "המשמעות יכולה להיות למשל לנהוג כמו הרב מדן, שהלך ממיטת חוליו של בנו כדי לנאום בכיכר החטופים ולהגיד שם שלדעתו המשך המלחמה בעזה הוא חשוב".
למרות שהקהל בכיכר הגיב בקריאות המנוגדות לדבריו, הרב סתיו טוען כי לזאת התכוונו הרבנים – לדיאלוג שבו משמיעים עמדה נחרצת תוך הקשבה אמיתית לצד השני. הוא סיכם בכאב את מצב השיח הציבורי: "היכולת להקשיב כשלעצמה היא ערך. לתת צ'אנס אמיתי למה שבן הפלוגתא שלך רוצה לומר. וחבל לי שהמסר הזה מתקשה כל כך לקנות שביתה בשיח הציבורי כיום".
תגובות