מבזקים
סרוגים

קדיש בלתי נשכח עם האחים מ"אחים לנשק"

במהלך פגישה עם אנשי 'אחים לנשק', חגי לובר - ששכל את בנו - היה צריך להתפלל מנחה כדי לומר קדיש על בנו. במקום ללכת, אנשי אחים לנשק ארגנו לו מניין שהוא לא ישכח עוד הרבה זמן

ו' שבט התשפ"ד
קדיש בלתי נשכח עם האחים מ"אחים לנשק"
קדיש בלתי נשכח עם האחים מ"אחים לנשק" צילום: (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של חגי לובר)

מנכ"ל ומייסד תיאטרון 'אספקלריא', חגי לובר, ששכל את בנו יהונתן לובר במלחמה בעזה, שיתף ברגע מרגש לו היה שותף בשבוע שעבר במהלך פגישה עם פעילים מארגון 'אחים לנשק' שנרתמו לארגן לו מניין כדי שיוכל להגיד קדיש על בנו.

תחת הכותרת "קדיש עם האחים 'ההם'", כתב לובר: "לפני שבוע נפגשתי עם אחים לנשק מתוך דאגה משותפת לאחדות העם. היה משמעותי, הקשבנו, ואפילו הגענו להבנות זהירות. אבל לא זה הסיפור. אחרי שעתיים הודעתי להם שאני חייב ללכת. למה, הם שאלו. אני צריך להתפלל ולהגיד קדיש על יהונתן. מה הבעיה, כך האחים, תגיד פה. פה? מה צריך בשביל קדיש? עשרה אנשים. גברים".

לובר ממשיך ומתאר: "עשו גיוס המוני במשרדים, הגיעו יותר מעשרה. מה עושים עכשיו? תצטרכו לכסות את הראש. שמו קפוצ'ונים, מטפחות, וניירות עמדה ועמדו מכוסים. תראו, אמרתי להם, צריך שותפות שלכם, אתם צריכים לענות אמן. בכיף, הם אמרו, מתי ?קשה להסביר. יודעים מה? כל פעם שאני מרים את היד תגידו אמן. סבבה?".

"וכך עמדתי, מתנחל דתי, ימני קיצוני בלב ליבם של "המוחים, חסרי האחריות" והתפללתי איתם. אמרתי קדישים ושמונה עשרה, הרמתי את היד במקומות הנכונים, והם, צייתנים כפי שלא היו מעולם. שאגו אמן כמו ברסלברים באומן, כל פעם שהרמתי את היד. סיימתי את התפילה ואמרתי להם: נראה לי שבשביל יהונתן שם למעלה, זה היה הקדיש הכי מתוק שאמרו עליו".

אחים לנשק חגי לובר יהונתן לובר קדיש