"הגיע א' באב, (2.8.43), שיישאר חרות בזיכרוני עד קץ חיי… היה זה יום יחיד ומיוחד, אליו קיווינו ולו ציפינו. פיעמה בלבנו תקווה שאולי יתגשם החלום שאותו חלמנו זמן כה רב. על עצמנו, על חיינו, לא חשבנו כלל. כל רצוננו היה לחסל ולהשמיד את בית החרושת למוות בו היינו."

כך סיפר שמואל וילנברג, משורדי מחנה המוות טרבלניקה על יום א' באב תש"ג, היום לפני 80 שנה. היום בו קמו ומרדו שלדי האדם ברוצחיהם ועושי דברם.

800,000 יהודים נרצחו בטרבלינקה

טרבלינקה אחד משלושת מחנה ההשמדה שהוקמו במבצע ריינהרד, הוקם באזור דליל אוכלוסין, מכוסה יער ומוסתר בחורש סביב. ומרוחק שעה וחצי נסיעה מורשה.

המשלוחים הראשונים למחנה הגיעו למחנה בט' באב תש"ב. בין ט' באב תש"ב ליום הכיפורים תש"ג (23.7-21.9 1942) נרצחו כ-270,000 מיהודי ורשה והסביבה. בכל תקופת פעילותו נרצחו בטרבלינקה כ-800,000 יהודים משטחי פולין.

לקראת אביב תש"ג (אפריל 43) ובמהלך חודשי הקיץ החלו הגרמנים לטשטש את מעשיהם במחנה. האסירים חשו שהקץ קרב. הם הבינו היטב כי במהרה יחסלו הגרמנים גם אותם ואת המחנה כולו.

המחתרת שהתארגנה במסתור מספר חודשים קודם לכן, התעוררה לפעולה. מטרת המורדים הייתה, הריסת מתקני ההשמדה, נקמה בגרמנים, ומי שעוד חי, שיברח מהמחנה ויספר לעולם.

המרד בטרבלינקה: אסירים נכנסו למחסן הנשק והוציאו רובים

"ליל א' באב היה לילה חם ולוהט במיוחד לא עצמנו עין כל הלילה", סיפר יעקב ויירניק מהפעילים הבולטים במרד. בראש ההתארגנות עמד זקן המחנה אלפרד גלבסקי, והיא הורכבה רובה ככולה מהקאפואים של המחנה.

כשיצאו מספר שומרים וקציני אס אס לרחוץ בנהר הסמוך ניצלו זאת מארגני המרד. מספר אסירים נכנסו למחסן הנשק והוציאו רובים אקדחים ורימונים והחלו לחלקם בין המורדים.

אנדרטת פסי הרכבת בטרבלינקה (צילום: מתוך ויקימדיה)

אחד האסירים שאחראי היה על חיטוי המחנה החל להשפריץ על הצריפים בנזין במקום חומר חיטוי, על מנת להציתם. המרד פרץ בשעה ארבע אחרי הצהריים. את אחד השומרים האוקראינים, פיתו באמצעות מטבע זהב וכך הצליחו להורידו ממגדל השמירה. כשירד מהמגדל השתלטו עליו ארבעה יהודים הרגוהו ולקחו את נשקו. אסירים אחרים הציתו את הצריפים.

"חירות או למות זה היה כל רצוננו"

כשהחלה המהומה במחנה החלו האסירים לרוץ אל הגדרות ולברוח מהמחנה. אומנם רק 70 אסירים הצליחו לברוח מהמחנה והוא המשיך לפעול עוד מספר חודשים. אך מרד זה הביך מאוד את הגרמנים. הם ניסו להסתירו הן ממפקדיהם, הן בתיעודים שלא יספרו אודותיו.

שמואל ויעקב נמנו בין הבורחים ולאחר המלחמה עלו ארצה. שמואל לקח חלק במפעל הברחת נערים מאירופה לארץ. ויעקב העיד במשפט אייכמן. לימים יאמר יעקב: "חירות או למות זה היה כל רצוננו".