היום בהיסטוריה: י"ט בחשוון תש"ה – 77 שנה לשחרור סלוניקי מהגרמנים

מאות שנים ישבו יהודים בסלוניקי. היהודים שהגיעו אליה בעקבות גירוש ספרד הפכו אותה למוקד יהודי ולאחת מהגדולות ב"ערי ישראל". במרוצת השנים התפתחה בסלוניקי תרבות יהודית מקומית וייחודית. האוכלוסייה היהודית בסלוניקי עסקה במלאכה ומסחר. בנמל סלוניקי מרבית העובדים היו יהודים והנמל הושבת בשבתות ובחגים יהודיים. סלוניקי הייתה גם מרכז רוחני ופעלו בה רבנים וחכמים, ונחשבה לקהילה היהודית-הספרדית הגדולה ביותר באירופה ובתקופות מסוימות אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם.

לאחר שהיוונים כבשו את סלוניקי קמו בעיר תנועות פאשיסטיות ואנטישמיות בשם "האיחוד הלאומי היווני". חבריה ביצעו פרעות ביהודים ועודדו חקיקה אנטי-יהודית. בין הגזרות החוקיות היו חובת סגירת עסקים ביום ראשון והגבלות על בתי ספר יהודיים. תהליכים אלה עודדו את הגירתם של רבים מיהודי העיר שחלקם הגדול הגיע לא"י.

כשנכנסו הגרמנים לסלוניקי בחג הפסח תש"א (19.4.41) מנתה הקהילה היהודית בסלוניקי 50.000 איש. בתי הספר והארגונים היהודים נסגרו, רכושם נגזל ובתיהם הוחרמו. בעקבות החרמת הבתים הסחורות והתבואות בעיר נוצר מחסור חמור במזון. הרעב גרם להתפשטות מחלות מידבקות. יחידה מיוחדת הגיעה מגרמניה להחרים את ספרי הקודש ותשמשי הקדושה הנדירים והיקרים שהיו בעיר.

בשבת קיצית חמה במיוחד נקראו להתייצב בכיכר החירות כ-9,000 יהודים. הם אולצו לעמוד שעות ארוכות בשמש היוקדת וסבלו מהתעללות של הגרמנים.

התעללות ביהודי יוון. ב'שבת השחורה' צילום: Bundesarchiv, Bild 101I-168-0895-07A

בחורף תש"ג (1.43) שלח אייכמן את ויסליצני וברונר לחסל את יהודי סלוניקי. וכעבור חודשיים החלו המשלוחים לאושוויץ. חריצותם ויכולותיהם הפיסיות נודעו בקרב הגרמנים והם הועסקו בבניית הצריפים והמשרפות באושוויץ-בבירקנאו ובזונדרקומנדו חלקם אף השתתף במרד הקצר שהתרחש במשרפות בסוכות תש"ה.

יהודי יוון בדרך לאושוויץ
צילום: Bundesarchiv, Bild 101I-179-1575-02

בי"ט חשוון תש"ה (5.11.44) היום לפני 77 שנים, נכנס הצבא הבריטי לסלוניקי ושחרר את יהודי סלוניקי. מהיהדות המפוארת ערב השואה שנקראה ירושלים דבלקן נותרו כ2,000 יהודים בלבד.

שורדי קהילת סלוניקי התאמצו לאסוף את שברי חייהם ולבנות חיים חדשים ולהקים משפחות. הניצולים שעלו ארצה לקחו חלק פעיל בבנייתה של הארץ והחברה הישראלית.