נתון חדש וכואב מתוך מחקר בנושא פגיעות מיניות בחברה הדתית מתפרסם כעת לראשונה וחושף: מחוז יהודה ושומרון עם אחוז הפגיעות המיניות הגבוה ביותר בישראל. "אלה נתונים מחרידים, ואני מתקשה להבין איך מרגע שהם הונחו על השולחן, המערכת לא רעדה", אומר הרב אילעאי עופרן.

על פי הנתונים, שיעור של 21% מהמטופלים בעקבות פגיעה מינית מתגוררים במחוז יהודה ושומרון, אף שבמחוז זה מתגוררים 5% מאוכלוסיית המדינה ו-7% מאוכלוסיית הילדים במדינה.

הנתונים שנאספו על ידי ארגון נאמני תורה ועבודה בחנו את נושא הפגיעות המיניות בחברה הדתית, והתפרסמו באוגוסט 2022.

הנתון החדש והמשמעותי שנחשף כאן, קובע כי מספר המטופלים ברווחה בעקבות פגיעה מינית (ל-1,000 תושבים) גבוה במחוז יהודה ושומרון פי 4.3 מיתר המחוזות. גם בהתחשב בשיעור הגבוה יותר של ילדים במחוז זה, מדובר בנתון גבוה.

במחוזות המרכז, הצפון וירושלים מדובר ב-0.5 אחוז של ילדים שמטופלים בעקבת פגיעה מינית, במחוזות חיפה והדרום מדובר על 0.6 אחוז, תל אביב עם הנתון הנמוך ביותר של 0.4 אחוז, ובראש מחוז יהודה ושומרון עם נתון גבוה בפער גדול, של 2.5 אחוז.

"העובדה שראינו הבדלים בין המחוזות גם בין בנים לבנות וגם בין אופי הרשויות, מלמדת על כך שלא מדובר רק על יותר דיווחים, אלא גם על היקף פגיעה גדול יותר", מסביר שמואל שטח, מנכ"ל הארגון.

הנתונים אף מפולחים על פי רשויות, אך אלה לא מתפרסמים. ניתן לראות כי בראש הטבלה ממוקמות לרוב רשויות מקומיות בעלות אופי חרדי וחרד"לי. לדברי הרב עופרן, "הקבוצה הנפגעת ביותר בישראל היא בנים חרד"לים מתחת לגיל 18".

חשוב לציין כי נתונים אלו מתייחסים למקרים המדווחים המטופלים ברווחה, כשאי דיווח לא מלמד על היעדר פגיעות כפי שידוע למשל מהמגזר הערבי. בנוסף, לדיווחים הרבים ישנו גם היבט חיובי, המעיד על שיח בנושא, טיפול ומניעת השתקה.

"הנתונים האלה יכולים להתפרש בהמון צורות אבל זה חייב להיות מונח על השולחן", אומר הרב עופרן. "לא ייתכן שראש מועצה ייראה את הנתונים האלה, ולא ייכנס את כל גורמי המקצוע. זה חשבון נפש של יום כיפור, שדורש לחשוב על הכל מחדש".

הרב אילעאי עופרן (צילום: נועם פיינר)

הרב עופרן ביקר את הרבנים והמנהיגים החברתיים שנחשפו לנתונים הקשים הללו, ולא הרעידו את המערכת. "כשמתפרסם נתון מפוקפק על דתל"שים מיד מתחילים לשאול איפה טעינו, ועכשיו?"

"בנושאים האלה יש מחסומים לדיון, כשאנשים בעלי השפעה ומעמד מסרסים את הדיון עוד לפני שהוא התחיל. הייתי רוצה שיתקיים דיון שמוכן לפתוח סט רחב ככל האפשר של התמודדויות, אבל לא דיון ששולל את הנתונים, כי הם צמרמורת".

"חלק משמעותי הוא הזיהוי המוקדם. תפסת מוקדם? פגע בשניים. לא תפסת? פגע בעשרה"

"ככל שהחברה סגורה יותר, יש יותר פגיעות". מסביר שמואל שטח. "ראינו בצורה ברורה ברמות של פי כמה, יותר פגיעות אצל חרדים ודתיים, והרבה יותר פגיעות בין בנים בחברה הדתית והחרדית".

את אחוזי הפגיעות הגבוהים במחוז יהודה ושומרון ובעיקר ביישובים חרדים וחרד"לים, ניתן לנתח מזוויות שונות. "ברמה הטכנית, מדובר במשפחות מרובות ילדים. לליל הסדר מגיעים עשרה דודים, וחלק גדול של הפגיעות קורה בתוך המשפחה".

בנוסף, מספר הילדים הגדול במשפחה מייצר מצב בו שליטת ההורים על הילדים, נחלשת. "קשה לשלוט על הילדים, וההורים לא יודעים היכן הילדים בכל רגע נתון. כשיש לי שניים אני יכול לדעת, וכשיש עשרה, אני מניח שכשהוא נעלם לשלוש שעות הוא עם חברים".

שמואל שטח (צילום: אוסף פרטי)

בין 80 ל-90 אחוז מהפגיעות המיניות באופן כללי מתרחשות על ידי אדם קרוב. בחברה הדתית, נוסף למשפחה מדובר בבתי הספר, ובעיקר בתלמודי התורה הקטנים והפחות ממוסדים.

"הרבה מהפגיעות קורות בבתי הספר ובתלמודי תורה למיניהם, בהם יש מרכיב גדול של גברים בצוות ההוראה. ככל שיש יותר מלמדים, יש יותר סכנה לפגיעה. מנגד- ככל שבית הספר גדול יותר, יש יועצת ויש יותר עיניים. ככל שבית הספר קטן, כנראה שלא תהיה יועצת, לא סייעת, יש פחות מורות, ופחות עיניים שמזהות את הילד הנפגע ואת המורה הפוגע".

שטח מוסיף כי ההכשרה של המורים הגברים מקצועית פחות, ובמקרים רבים מדובר על מורים שלא למדו את כללי הזהירות ואין בידם את הכלים לזהות פגיעה. "חלק משמעותי בטיפול הוא הזיהוי המוקדם. כשתפסת מוקדם את הסוטה הוא פגע בשניים. לא תפסת, הוא פגע בעשרה. ככל שיש צוותים בעלי הכשרה, יזהו את הפגיעה מוקדם יותר".

גם לאופי בית הספר כממלכתי יותר או פחות, יש השפעה. "ככל שבית הספר פחות ממלכתי ופחות רשמי, האמון במדינה קטן יותר. גם אם יגיעו תלונות והרווחה והמשטרה יהיו מעורבות, יש בהן פחות אמון.

"יש אנשים שטוענים שבית ספר נפרד הוא טוב יותר, ואני יכול לטעון – לא", אומר שטח, ומציג את הנתונים המשקפים את אחוז הפגיעות הגבוה במוסדות לימוד קטנים ונפרדים. כאמור, ככל שהחברה סגורה, הפגיעות רבות יותר.

"כמו ביישוב דתי קטן, אפשר להסתכל על עולם תעשיית הקולנוע והקיבוצים של פעם – מאפיינים דומים של קהילה, כולם מכירים את כולם ויש פחד שאם אדווח, אני מחוסל בעולם הזה".

"כשמישהו פורץ אלי הביתה אני לא מתלבט אם לפנות למשטרה, אבל מה קורה כשהפוגע הוא בן משפחה?"

כאמור, רוב מוחלט של הפגיעות המיניות נעשות על ידי אדם קרוב – בן משפחה, שכן או חבר קהילה. "בקהילות דתיות יש הרחבה גדולה של מושג הבית", מסביר הרב עופרן. "הפגיעה מתאפשרת כי כולם משפחה, וכולם מכירים את כולם".

העובדה שמדובר בפגיעות שמתרחשות במרחב הביתי או החינוכי הבטוח, מקשה על הטיפול בו ועל ההוקעה של הפוגעים. "הרבה יותר קל להילחם ברוע כשהוא חיצוני. כשמישהו פורץ הביתה אני לא מתלבט אם לפנות למשטרה, אבל כשהפוגע הוא בן משפחה? אין שום תחום שבו יש לנו אמפתיה לעבריין חוץ מהתחום הזה".

"אנחנו לא רגילים לקונספט שהדמות שממנה אני אמור להיזהר הוא אדם שאני מכיר. האלימות המינית קשורה בתובנה שקורא הנביא 'אויבי איש אנשי ביתו'. בטח כשמדובר בילדים, שלרוב נפגעים מאדם קרוב ומוכר".

"ביישוב דתי ממוצע בשעה 19:00 מתחילות לרוץ הודעות של 'מי ראה את יואבי?', שהוא ילד בן שבע שמבית הספר הלך ישר לחוג, משם לחבר ולמגרש ורק עכשיו חוזר הביתה. זה לא קורה אצל משפחה חילונית בראשון לציון".

מישהו ראה את יואבי? בקהילות דתיות קטנות, מושג הבית מתרחב (אילוסטרציה. צילום: משה שי/פלאש 90)

מה אפשר לעשות? האם ניתן למגר את התופעה או לפחות לצמצם אותה?

הרב עופרן מצביע על שני הדברים שנתפסים כמחוללי המוגנות הכי משמעותיים בפגיעות בילדים: ההזדמנות של הילדים לדבר, והיחס של הקהילה לפמיניזם כתפיסת עולם.

"ילדים מדברים נפגעים פחות. ילדים שגדלים בסביבה עם פחות זמן הורה הם ילדים פחות מוגנים. במשפחות ברוכות ילדים כשתמיד יש תינוק בבית וההורים טרודים, יש להם בממוצע פחות קשב. בנוסף, יש קורלציה מובהקת בין היכולת של קהילה להתמודד עם אלימות מינית לבין היחס לפמיניזם. זו לא סיבה ותוצאה, אבל יש מתאם".

"המאבק באלימות מינית כלפי נשים וילדים התחיל בעולם הפמיניסטי, שלימד את הקטסטרופה של זה, שלא הייתה אליו מודעות לפני 30 שנה. לא מדובר בפמיניזם כדאגה לנשים, אלא כמבנה חברתי. יש מתאם שלילי קשה בין מידת ההתנגדות שיש בקהילה לפמיניזם לבין חומרת הפגיעות המיניות המתקיימות בתוכה".

"הפמיניזם לימד את העולם כמה זה נורא. פעם אמרו בסדר, אז הוא נגע בה, לא נעים. הקול הזה לא היה מונכח מספיק, והתהליך הזה קרה שם. חלק מהחשדנות כלפי אקטיביזם פמיניסטי כולל רתיעה גם ממהלכים שמטרתם לתקן את הדבר הזה".

הרב עופרן מוסיף כי הטיפול בנתונים הקשים הללו יכול להגיע בין השאר מלמידה מהעולם המערבי המודרני בהקשר הזה. "צריך להתעסק בזה. כשבכל מקום יש ממונה בעניין, השתלמויות לצוות, יועצות חינוכיות, כשיש נוכחות של הדבר הזה בנוף, יש מאבק בדבר עצמו".

"כשהתפיסה היא שלא צריך, ומספיק שיהיו רבנים שלמדים תורה וכל השאר פחות חשוב ובזבוז זמן, אנחנו בבעיה. יש בעולם הפרוגרסיבי דברים שהם טרלול מוחלט, אבל יש לנו כעולם תורני ודתי הרבה מה ללמוד מהעולם המערבי".

ד"ר איילת כהן וידר היא  פסיכולוגית קלינית וחוקרת דפוסים של טראומה והשתקה. לדבריה, הפתרון פשוט. "מחקרים מראים שכשיש תכניות העצמה ותכניות מניעה לבנים ולבנות בנושא, מספר הפגיעות יורד בלמעלה מ-50 אחוז. חברות סגורות שאכפת להם מהבריאות הנפשית של הילדים שלהם, חייבים לעשות התאמה ולהפוך את השיח על מיניות ועל פגיעות מיניות לשיח מתמשך".

ד"ר איילת כהן וידר (צילום: אבי חיון)

מאחר ועל פי המחקר ריכוז הפגיעות גבוה דווקא בחברות סגורות יותר, הקושי גדל אבל השינוי הכרחי. "תשברו את הראש ותמצאו פתרון. זה גרוע יותר מכל טרור לאומי מבחינת עומק הפגיעה וההיקפים שלה. אם כולנו באבל נוראי על אחים ואחיות שנרצחים, יש לנו הרבה אחים ואחיות שנפגעים בתוך המשפחה והקהילה".

במימד הפסיכולוגי, כהן וידר מציינת את המושג "האל-ביתי", על פיו בתוך הבית קיים יסוד מאיים. "נוצר תעתוע גדול, כי יש פער בין מה שאני חושבת על הבית שלי ובין מה שקורה במציאות, והפער הזה משגע. בוודאי כילדים וילדות, הפער לא ניתן לגישור ואז ננתק את עצמנו מכל מה שלא מסתדר לנו. ולכן, יש כ"כ הרבה מקרים במגזר הדתי של ניתוק מוחלט של הפגיעה עד ההתבגרות".

כהן וידר מוסיפה כי מנגנוני ההשתקה במגזר חזקים ביותר. "בשנים האחרונות יש שני כיוונים מנוגדים – מצד אחד פריצה מטורפת של סיפורים, ומנגד כוחות פוגעניים שמנסים להשתיק, והפוגע תמיד מנסה להשתיק… הנפגעים רואים את האנשים שפגעו בהם בקדמת הבמה בבית הכנסת, מקבלים חיבוק מהקהילה גם אחרי שהדבר ידוע".

"יש פתרון והוא לא בשמים", היא מסכמת. "מוגנות זה הדבר הכי בסיסי. הדיבור צריך להיכנס לתוך השיח הדתי – אם יש דבר תורה על פרשת דינה, בואו נדבר על זה. אם הערך של מוגנות לא יהיה בדנ"א הקהילתי מגזרי שלנו, נמשיך לקבל את אותן תוצאות איומות".