יום הבחירות מאחורינו והגם שאין בפנינו התוצאות הסופיות ברור כבר עתה (כפי שהיה ברור לכל מי שבעיניו בראשו בכל החודשים האחרונים) שאיילת שקד והבית היהודי נכשלו כישלון חרוץ, שלא לומר מחפיר, בניסיונם הנואל להיבחר לכנסת.

התבוסה הייתה צפויה מראש שכן העוול אותו גרמה שקד לבוחריה בבחירות שקדמו לאלה האחרונות הוא עצום, בלתי נסבל ובלתי נסלח. במשטר הנוהג ניתן לאזרחים הפשוטים כוח להשפיע על חייהם באמצעות מתן קולם לנבחר המתיימר לייצג אותם. מכאן שהקול הבודד של כל אזרח הוא כמרגלית יקרה שערכה לא יסולא בפז. לקול הזה המקבל ביטוי בהצבעה בקלפי יש איפה משקל סגולי גבוה – מוסרי וערכי כאחד ובקול הזה יש לנהוג בזהירות יתירה  ובנאמנות בלא כל סייג.

מה שעשו בנט ושקד היה ההיפך הגמור. הם שיקרו, בגדו בבוחריהם, מעלו באמון, הפרו את חובת הזהירות כמו גם את חובת הנאמנות, גנבו דעת וגנבו קולות. כך מצאו עצמם רבבות מצביעים המומים מהתעוזה, מהעוול, מהשוד ומהגזל. לחרדת המצביעים התברר שהקול היקר הזה הופקד בידיים של אנשים בוגדניים ושפלים שמעלו באמונם והפרו הפרה בוטה כל חובה מוסרית אותה הם חבים לבעלי הקול היקר הזה.

(צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
המליכו את השמאל (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

בעובדה המליכו בנט, שקד וחבר מרעיהם את השמאל והערבים למלכות. התוצאות הרות האסון ניכרו בשטח – פגיעה בשבת, פגיעה בכשרות, פגיעה בגיור, פגיעה בסטטוס קוו עד לרמת ניסיון להתיר חמץ, מתן לגיטימציה לאויב הערבי ומתן רוח גבית לאויב שהרים ראש בתעוזה חסרת תקדים וחזר ביתר שאת לתור בתאוות רצח אחר דם יהודי. 

כאשר התייצבה שקד למערכת הבחירות הנוכחית ראו בכך רבים עזות מצח, כהות חושים וערלות לב – כל זה על שום היעדרם של הבעת חרטה, הכאה על חטא ושאר הנהגות של תשובה אמתית. בקשת הסליחה הרפה אותה השמיעה בתוך מהלך הבחירות היה מעט מדי, מאוחר מדי, נעדר אלמנטים הכרחיים נוספים כדלעיל ובקיצור – לא משכנעים ובוודאי לא מועילים.

שקד ליהקה סביבה את ראש עיריית גבעת שמואל ברודני ובהמשך אישה טובה וחשובה – ניצנה דרשן לייטנר. כל זה לא עזר וכיום נושאים השניים אות קלון על מצחם – הרי הם חברו לשותפה על שמה רשומה הרשעה ציבורית ומוסרית בגין גניבת דעת, הונאה וגניבת קולות. הכתם הזה לא יימחה במהרה, וחבל…

הגדילו לעשות כמה רבנים ששמו יהבם על גנבת הקולות ושותפיה תוך שהם מתעלמים מהעוול המוסרי ותוך שאינם מקפידים לתבוע תשובה אמתית, כזו אותה מאפשרת תורת ישראל. הרבנים יעקב מדן, איתן אייזנמן ויואל בן נון פרסמו ברבים הודעות תמיכה בגנבת הקולות, כאשר התנהלותם זו נתפשת בעיני רבים כחילול השם גמור. לא ארחיב בעניין זה, הכול מפורסם וידוע…..

איילת שקד (צילום: Yonatan SIndel/Flash90)
איילת שקד (צילום: Yonatan SIndel/Flash90)

והיום, עם שוך הסערה מתגלה הקלון במלוא מערומיו. המספרים שפורסמו מעידים שהבית היהודי בראשות שקד זוכה למעט יתר מאחוז תמיכה בקרב הציבור כולו. אזכיר מקצת ההתבטאויות של שקד וחבר מרעיה : " אנחנו ננצח בגדול", "סקרים פנימיים מלמדים על תמיכה גדולה", "חכו ותראו אחרי הבחירות", "רק עם הבית היהודי יש לביבי 61", "יש סחף גדול לכיוון הבית היהודי", "אם אין ב' אין ביבי" ועוד הבלים, גוזמאות ושאר דברים מופרכים.

שקד והרבנים, הרבנים ושקד – כולם היו שותפים למה שהתברר היום כאחיזת עיניים, הטעייה גדולה, הבעת משאלות לב תלושות מהמציאות ובתמצית – חוסר הבנה מוחלט ברזי הפוליטיקה מחד וב"נפש" הציבור היהודי מאידך, כל זה תוך הכשלת הציבור וזריית חול בעיניו. 

האם מי מהמעורבים ישלם מחיר על הטעות ועל ההטעיה? האם מישהו מהם יעשה תשובה ו/או יביע חרטה? האם עולם כמנהגו נוהג בלא דין וחשבון לציבור, בלא הסברים מתבקשים ובלא בקשת סליחה?

נמתין ונראה. אולי יקרה הנס ונראה חשבון נפש אמתי, כזה שישכנע בהיותו נחזה ככן ואמתי.