ביקורת סרטים: 1917

עוד בחנייה, בדרכי לקופות אני פוגש חבורת צעירים ובראשה מישהי שמתבאסת על החברים שלה שהם הזמינו כרטיסים לסרט אחר, ולא ל 1917. היא מציעה להם לנסות להחליף את הכרטיסים בקופות לסרט, אבל לרוע מזלם מתברר כי כל הכרטיסים להקרנה הזו והבאה אזלו.

גם כמות החברים שלי ששמעו בדיעבד שהם היו יכולים לבוא לראות איתי את הסרט (ועוד בחינם), העמידה את הסטטוס החברתי שלי בסכנה. אפילו אשתי, שמתעבת סרטים שאינם רומנטיים, כמעט הכריחה אותי לישון על הספה ששמעה שהלכתי ל-1917 בלעדיה.

והאמת, כולם צודקים. מהחבורה בחניון ועד לאשתי, כי מדובר ביצירת מופת בכל קנה מידה. קולנועי, תסריטאי, צילומי וחוויתי. אתה יודע שסרט טוב הוא כזה אם הצופים נשארים לבהות בכתוביות ולהרהר בחוויה שעברה עליהם עכשיו, גם הרבה אחרי שאורות האולם נדלקו והמנקים כבר עוברים בשורות.