הלל ועמית נטמנו; האחים הקליטו הספד מוקלט מחו"ל - סרוגים

הלל ועמית נטמנו; האחים הקליטו הספד מוקלט מחו"ל

עמית בר לב והלל ללום, החברים שנהרגו בתאונת דרכים נטמנו זה לצד זה כשאלפים מלווים אותם בדרכם האחרונה. האחים מחו"ל לא הספיקו להגיע ושלחו הספד מוקלט: "תודה על המתנה היקרה"

הלל ועמית נטמנו; האחים הקליטו הספד מוקלט מחו"ל
  הלל ועמית ז"ל (באדיבות המשפחה)

עמית בר לב והלל ללום, שני החברים מהיישוב אלעזר שנהרגו הבוקר (שישי) בתאונת דרכים סמוך למצפה יריחו לאחר שהרכב בו נסעו התהפך מסיבה שאינה ברורה, נטמנים בשעה זו זה לצד זה בבית הקברות בכפר עציון, כשאלפי חברים, בני משפחה ומכרים מלווים אותם בדרכם האחרונה.

על פי הדיווח של אלישע בן קימון באתר ynet, אחיו של עמית שנמצאים בחו"ל, זיו ונדב, לא הספיקו להגיע להגיע להלווייה והם שלחו הספד מוקלט.

בהקלטה נשמעים האחים אומרים: "עמיתו'ש היקר, קשה לנו לא להיות פה. אנחנו אומרים לעצמנו – מה? למה? איך הכול יכול להתהפך בשנייה. אמא ואבא, אל תחכו לנו. משפחה שלנו, עוד מעט אנחנו מגיעים לעטוף אתכם. מתגעגעים אליך עמיתו'ש ולא מעכלים. אין שני לך, תמיד היית פה בשבילנו. איך הלכת לנו".

באתר ynet הובאו גם שאר ההספדים. אביו של הלל, איב ללום, איחל בתחילת החלמה מהירה לחבר שנפצע: "רפואה שלמה לאלעד. הללי, תודה לאל על 17 שנה של תודה, של אהבה, של חיבוק. עוד שבוע זה חי, את זה פספסנו. הלל היה משהו מיוחד – דיברנו בלילות ולמדנו יחד. הקב"ה, תודה על המתנה היקרה, קח אותו בעדינות בבקשה. עשינו את העבודה, מה שלקחת לקחת. רק בבקשה תעזור לנו. תן להם גן עדן יפה, מגיע להם. יד ביד תעלו יחד, עמית והלל".

אחותו של הלל, אורה, אמרה בהספד: "אבא ואמא שעלו מצרפת ארצה היו כל כך גאים בך. תשלח לנו כוחות כי אבא ואמא לא צריכים לקבור ילד וסבא וסבתא לא יכולים לקבור נכד".

חבר משותף של השניים הספיד את חבריו ואמר: "עמית והלל, איך כותבים הספד לחברים. רק לפני פחות מ-24 שעות ישבנו יחד. אני לא מצליח לדמיין את זה, החבורה כבר לא תהיה אותו דבר. אני מנסה לתפוס כל רגע שהיה לנו יחד, כדי שלא ילך לאיבוד. אני זוכר שדיברנו על העתיד, שנתחתן ויהיו לנו ילדים ופתאום זה נעצר. תמיד ידעתם לשמוח ולעזור ולתמוך. אוהבים ומתגעגעים".

אברהם קופץ, חברם של ההרוגים, אמר: "הם היו בבילוי וחזרו מים המלח, שלושת המוסקטרים. עמית והלל היו אנשים מדהימים, חברים ממש טובים, כל הזמן חלמו על העתיד ורצו להקים חווה חקלאית עם יין וכבשים בנגב". החבר הוסיף: "הם דיברו על הצבא והרצון לתרום ולהתגייס. המחנך שלנו בישיבה ברגבים התקשר לכולנו והודיע לנו, לקחנו את זה קשה מאוד. החלטנו להיפגש בירושלים כדי להתמודד כקבוצה עם האסון הכבד".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
בנות הנוער העובד
ברבדה | 14-07-2019 17:16
מעריצות את אילת ומאמצות את המורשת שלה בגידה (בחברים) ושמלה שחורה על מדרגות.... שווה