באתר זה פורסם מאמר עיוני מאת ידידי הרב שלמה אבינר סביב פרשת בהעלותך, תחת הכותרת התקשורתית שחולצה מן המאמר: "אין מושג כזה 'לפי הרבה דעות הוא יהודי'". המשך המשפט המובלע במאמרו הוא: "בהלכות גיור יש צורך לקחת את כל החומרות על מנת שיקבל עליו את יהדותו בצורה שלמה". אינני יודע מנין שאב הרב אבינר קביעה זו, המנוגדת לכל עולם ההלכה, הרווי מחלוקות ובכל דבר וענין סומכים על רוב דעות, ובשעת דחק לעתים גם על מיעוט דעות, בבחינת "הרוצה להקל יש לו על מי לסמוך".

תמיהני על הרב אבינר, החריף ובקי, ש'טעה בדבר משנה' ונתעלמה ממנו ברייתא השנויה במסכת יבמות (כד,ב): "אחד איש שנתגייר לשום אשה, ואחד אשה שנתגיירה לשום איש, וכן מי שנתגייר לשום שולחן מלכים, לשום עבדי שלמה – אינן גרים, דברי ר' נחמיה… הלכה כדברי האומר כולם גרים הם". נפסקה איפוא הלכה מקילה ביותר, ובנושא משמעותי ומרכזי הגיור: גיור לשם אישות ונישואין תקף, כדעת חכמים החולקים על רבי נחמיה המחמיר! וכך נהגו בתי הדין לגיור מאז ומעולם שקיבלו גרים וגיורות לשום אישות (ורות המואביה תוכיח!). הזכרתי פריט זה בשל שכיחותו ובשל היותו מוקד בולט בגיורי ימינו ('גיור לשם אישות'), אך מחלוקות רבות בגיור שרירות וקיימות בנושאים מהותיים ופורמליים נוספים, והם מוכרעים כדרכה של תורה על פי רוב דעות, ולעתים על פי חשיבותן. למשל, בשולחן ערוך (יורה-דעה סי' רסח סעיף ג) מובאת מחלוקת די 'דרמטית' האם בדיעבד גיור שנערך בפני שני דיינים ולא שלשה, או בלילה ולא ביום, האם תקף? ונפסק שם שבדיעבד "הוי גר", לקולא! הרי לכם "יהודי על פי רוב דעות"!

כמי שייסד את מינהל הגיור ברבנות הראשית (בתשנ"ה-95, בימי כהונתו של הראשל"צ הרב בקשי דורון) אוכל להעיד כי מדיניות הגיור בבתי הדין הממלכתיים, שנקבעה בהתייעצות עם רבנים מובהקים ודיינים ותיקים, לא הוסכמה על דעת 'אחרון הרבנים', כולל מן האסכולה החרד"לית מחוגו של הרב אבינר, ובודאי לא מן המיגזר החרדי. עדין זכורה התנפלותו הגורפת של הדיין החרדי הרב שרמן על כלל גיורי 'הרב דרוקמן' שהם בטלים ומבוטלים, ואעפי"כ הם שרירים וקיימים. וכמדומה שגם הרב אבינר מתייצב ברמה לימין הרבנות הראשית הנוכחית (וקודמתה) המכירה בגיורים אלו למרות העדר הסכמה מהאגף החרדי הלוחמני. זכור פולמוס על רמת 'גיורי צה"ל' שהוכשרו ע"י הרב עמאר נר"ו (שדיווח על הסכמת הרב עובדיה יוסף זצ"ל), ו"יש על מי לסמוך" למרות בקורת הלכתית חריפה.

אני משער כי הרב אבינר מתכוון בדבריו הדורשים 'גיור לכל הדעות' למחלוקת עכשווית שצפה ועלתה לאחרונה; היש קולא הלכתית לגייר קטינים גם אם האמהות נשארות נכריות? בדורות החילון השאלה מעסיקה את ספרות השו"ת כמאה שנה, ותוכנה: האם זכות היא לקטין להיות יהודי, גם אם הבית לא דתי (והאם נכריה), או שמא חובה היא לו, ובית דין רשאי לזכות לקטין ולא לחייבו. בסוגיא זו ניטש ויכוח עכשווי; עמדתי האישית היא ש"יש על מי לסמוך להקל", בתנאים מסויימים. הרב אבינר כנראה סבור אחרת ולפיכך הוא מציב משוכה בלתי עבירה: קביעה מוזרה כי "גיור הוא רק לכל הדעות" ולא רק "להרבה דעות". אמירה זו כוחה יפה לתקשורת אך אין בה ממש בבית המדרש.

==

הרב ישראל רוזן הוא ראש מכון 'צומת' ודיין גיור.