דעות

רק לפני דקה ראש הממשלה נפתלי בנט איבד את יו"ר הקואליציה שלו עצמו ובשרו ממפלגת ימינה. כשהספינה שלו מטלטלת הוא מתראיין לכלי התקשורת ושוב כמו בפעם הקודמת הוא שוכח ציבור חשוב

אם רוצים שליל הסדר יעבור בשלום, יש  לנקות את המתחים המשפחתיים. ערך המשפחתיות הוא ערך חשוב ששווה עבורו לשקול להוריד בהידורים בכדי להשיג את הדברים העיקריים שהמשפחה תשתתף יחד

סקירה היסטורית מלמדת, כי כל אימת שהייתה הישענות על הוגים או אנשי חזון שליבת חייהם אינה נובעת מהקודש, הרי שבשעת משבר או מבחן דרכם נהפכה לרועץ

זו עמדה נפשית שהציבור הדתי לאומי עוד לא התרגל אליה. לשון מאזניים. מקום בפוליטיקה שיש בו השפעה רבה מאוד מעבר לכוח הפוליטי. במקרה הזה, הוא תואם להשפעה הציבורית ההולכת וגוברת

הרב שמואל אליהו על פרישתה של עידית סילמן מהקואליציה: "כל תלמידי החכמים שנמצאים במפלגה שלה צריכים ללמוד ממנה שיעורים על יושר, על אמינות, על תשובה"

בנט אולי התאהב בתפקיד ראש הממשלה אך שכח שהוא גם פוליטיקאי וראש מפלגה. בזמן שאין לו מנדטים או תמיכה בתוך סיעת ימינה, ייתכן והמצב הנכון הוא להעביר ללפיד את ההובלה

בצל המשבר הפוליטי, רבים נושאים עיניים אל איילת שקד. מדוע היא לא קופצת מהספינה הטובעת ועוברת לליכוד? ואיך היריבות הפוליטית שלה עם נתניהו שוב משפיעה על התמונה | פרשנות

עם אפס מודיעין וחוסר מחשבה על תיחזוק המפלגה – ההפתעה שאחזה את יו"ר ימינה נפתלי בנט בהודעת הפרישה של סילמן מהדהדת ומראה על כישלון אישי חמור שלו

נושאי דת ומדינה היו כמעט הנושא היחיד בממשלה שהיה מוסכם. רפורמת הגיור, רפורמת הכשרות ועוד הם נושאים שזכו להסכמה גורפת מכל המרכיבים בקואליציה. דווקא על נושא כזה הממשלה הזו נופלת

האם הסיקור של הטבח בבוצ'ה ירד מהכותרות בגלל שיקולי רייטינג ואנוכיות, או שיש משהו טבעי יותר בכך שאנשים שחרדים לחייהם עסוקים תודעתית בלדאוג לביטחונם

בעקבות דבריו של הרב יוני לביא על הדתל"שים מערכת החינוך הדתית, כותב הרב אודי דבורקין: מערכת החינוך הדתית לא מייצרת 'דתל"שים'. היא מתקשה בהקניית אמונה לתלמידים

הרב יוני כותב לקראת סיום דבריו: "אז תגידו אתם – למה שיבחר בדרך הנכונה כשהוא יכול לבחור בדרך הקלה?" עצם הצגת דרך שמירת המצוות כדרך שמנוגדת לדרך קלה, קרי, דרך קשה, יש בה טעות גדולה

תושב היישוב אפרת, הרב ברוך אפרתי, מתייחס לסקר שנשלח לתושבי היישוב, ובו הם נשאלו האם הם בעד הנפת דגל הלהט"ב ברחבי המועצה

בעקבות הטור של אברי גלעד, בו אמר כי העדפת יוצאי אוקראינה על פני יהודי אתיופיה אינה גזענות, אלא עדיפות לאומית, עונה לו איציק טיים: "כנראה שרבים לא היו עוברים את רף המבחן והמיון שלך"

זה מה שקורה לציונות דתית שיותר מדי בטוחה בעצמה. היא משכנעת את עצמה שהפתרון לבעיה הוא יותר שכנוע ויותר ביטחון עצמי, וכך למעשה מרחיקה כל פתרון אפשרי

איך לתווך לילדים את המציאות הקשה? ילדנו נחשפים ברשת לספקולציות ופרשנויות שונות לאירועים הקשים שעוברים עלינו. דווקא עכשיו ההורים צריכים לתת את ערך המוסף שאין ברשת

מה צריך להיות היחס כיום לערביי הארץ? האם צריך להרוג את כולם או שמא צריך להרוג מחבלים בלבד? האם לנקוט בגישה שלא כל ערבי הוא בהמה רעה שצריך להרוג?

אתגר הישיבה התיכונית הוא אידאל ליחידים אבל לא האידיאל היחידי. ברחבי הארץ נמצאים תיכונים דתיים רבים, איכותיים וטובים ומשום מה רבים אפילו לא חושבים עליהם. יש בהם אהבת תורה ויראת שמיים

בעקבות גל הטרור, צריך להבין שהקשר בין אום אל-פחם לדאע"ש ולהר הבית הוא איינו מקרי, רבים אמרו במהלך השנים שאום אל-פחם היא חממה לקיצוניות אסלאמית. אי אפשר להתעלם ממה שקורה שם