את מה אנחנו צריכים לזכור ביום הזיכרון לשואה ולגבורה? בזיכרון הלאומי שלנו ברור שהשואה הייתה אירוע חד פעמי בהסטוריה. אבל במה היא ייחודית ומזעזעת כל כך?

כתוצאה מהשאלות האלו נוכל לענות על השאלה היותר חשובה, מה אנחנו צריכים ללמוד מהשואה, וכיצד עלינו להנחיל אותה לעצמנו ולדורות הבאים?

ברקע המלחמה בין רוסיה לאוקראינה יש שמנסים להשוות (כמו הנשיא האוקראיני זלנסקי) בין השואה לבין המלחמה. אז ברור שמבחינת סדר הגודל זה ודאי לא אותו אירוע. אי אפשר להשוות בין אלפי הרוגים במלחמה, להרג של מיליונים שמוצאים באופן סדרתי להורג מתוך אכזריות נוראה. אבל עדיין אנחנו צריכים לנסות ולהבין האם אנו עסוקים באותו אירוע בסדר גודל אחר, או שיש כאן אירוע אחר לחלוטין.

על מלחמות העולם, הראשונה והשנייה, עדיין אין יום זכרון כ"כ קשה וכואב, ואף אחד לא מדמה אותם לשואה, למרות שנהרגו בשתיהן מעל 100 מיליון אנשים, וכל זאת בשם תאוות שלטון של מדינות מסוימות.

כלומר, הריגה מזעזעת של מיליוני אנשים, חורבן של ערים ומדינות, הם אירועים שהתרחשו במשך כל ההיסטוריה. כאשר תאוות הבצע והשלטון נמצאת בסדר גודל של מדינה זה הופך להיות לאירוע בסדר גודל מחריד וכואב. אבל עדיין זו כלל אינה השואה.

בשונה ממלחמות שונות, במלחמה מדינה רוצה לכבוש את השלטון. לדוגמא, אם זלנסקי היה מוותר על כסאו, רוסיה לא הייתה הורסת את ערי אוקראינה. וכך היה בכל המלחמות בהיסטוריה. מלך או מדינה ניסו לכבוש מדינה אחרת, בשביל כסף, כבוד וכד'. אבל גרמניה לא הרוויחה דבר מרצח העם היהודי.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

הרב שמואל אליהו על השואה

האם האנטישמיות מייחדת את השואה?

האנטישמיות לצערנו היא תופעה שלא התחילה בשואה ולא נגמרה עד היום. היו עשרות אירועים במהלך ההיסטוריה של הריגה של מאות אלפי יהודים על ידי גויים שונים, ספרדים, אוקראינים, צרפתים, ולצערנו הרשימה ארוכה. לאף אחד מהם לא התייחד השם 'שואה'. גם האכזריות הנוראית של השואה האיומה היא לא היחידה בהיסטוריה, הזוועות של ימי האינקוויזיציה יכלו להיות ברשימת שיאי האכזריות ההיסטוריים.

ישנו הבדל משמעותי בין השואה לבין כל האירועים האנטישמיים שעם ישראל חווה בכל ימי ההיסטוריה. ההבדל בין השואה לבין כל האירועים השונים היא שהשואה הייתה רצח עם. התנגדות חזיתית של העם הגרמני בעם היהודי באופן של אידאולוגיה ורצח שיטתי עד היהודי האחרון.

לא מדובר בטירוף של רגע, לא מדובר בשנאה מתפרצת כפי שהיה ברוב האירועים האנטישמיים. מדובר בעם מסודר, עשיר, חכם בחוכמות העולם, שמונע מתוך שנאה תהומית ומחושבת לעם ישראל.

עם ישראל לא הפריע לעם הגרמני לחיות במדינתו, שהרי השואה הייתה אירוע שהתרחש בכל אירופה. העם הגרמני בהנהגתו של היטלר ימ"ש, ובהשפעת הפילוסופיה של ניטשה, ראו בעם ישראל עצם בגרון של האנושות כולה. עם שמלמד מוסר ורחמים בעולם. ואת זה רצו הגרמנים למחוק.

כל המלחמה של הגרמנים בעם ישראל נבעה רק ממניע אידיאולוגי של שנאת העם היהודי, ולכן הם חיפשו אחר כל יהודי ויהודי על מנת שלא יישאר יהודי אחד עלי אדמות.

זוהי השואה בעיני. זה אירוע שמייחד את עם ישראל בלבד. מעולם לא הייתה התנגדות עזה כל כך לעם אחר כיוון שבאמת אין עם בעולם שהוא ייחודי כל כך, משפיע, ושונה כל כך משאר האומות, וכלל לא תלוי בארץ ובמדינה.

אירוע חד פעמי של שמנסים למחוק את עם ישראל בגלל התנגדות עצמית למהות חייו לא היה, ובעז"ה גם לא יהיה.

—

אריאל כהן הוא חבר תנועת 'ישראל יהודית'