דיברנו כבר פעם או פעמיים על היחסים בין רבנים לכסף, אבל הייתי רוצה להקדיש כמה מילים לא רק למהות אלא לסגנון. ובאופן ספציפי לאופן שבו ראוי לנהל את העניין מול רבנים ומרצים כשמזמינים אותם לדבר בכל מיני מקומות.

אתם יודעים מה, עזבו 'רבנים ומרצים', אין לי זכות לדבר בשם כולם. זו בקשה אישית ממי שפונים להזמין אותי. כפי שאני רואה זאת, יש כמה אפשרויות לגיטימיות.

אני באופן אישי הכי מחבב את: "אנחנו משלמים כך וכך על הרצאה". זה חוסך לי את כאב-ראש שבהחלטה, ואת ההרהורים שמא נקבתי בסכום גבוה ומופרז או נמוך באופן מביך.

אבל ממש לגיטימי גם: "כמה אתה לוקח על הרצאה?". כשאני הולך לחנות ארטיקים אני לא אומר למוכר "אנחנו משלמים כך וכך על חמישה קרטיבים", וזו לגמרי אחריות שלו להחליט מה המחיר. ומותר בהחלט, כשזה המצב, לציין: "השיעור הוא ללא תשלום".

נחמד לפעמים להוסיף אילו מילות הסבר, "אין לנו תקציב" או משהו כזה, כדי לשדר שזה לא מובן מאליו, אבל ממש לא חובה. תלוי בסיטואציה.

מה לא לעשות? קודם כל לא לחכות עם זה יותר מדי. זה יכול להיות סבבה לחכות שהרב יסכים להגיע ורק אחר כך לשאול אותו "וכמה לשלם לך?". אבל זה הרבה פחות נחמד לקבל את הסכמתו ולסגור איתו זמן ומקום ונושא, ורק אחר כך להעיר "אגב, הכל בהתנדבות, מקווה שאין לך בעיה עם זה".

עדיף גם לא לשאול "האם הרב לוקח תשלום?". כשאתה מזמין אינסטלטור אתה שואל האם הוא לוקח תשלום? אז נכון, יש רבנים שלא לוקחים תשלום אף פעם. לפעמים גם אני לא לוקח, אפילו כשמציעים. במקרים כאלו, כשתשאל "כמה אתה מבקש?" התשובה תהיה אפס. אין שום צורך להציג את שאלת התשלום כמשהו שבאופן בסיסי נתון בספק.

והכי פחות מוצלח: לא לומר מילה על העניין מתחילה ועד סוף. כאילו תשלום על הרצאה הוא בכלל לא משהו שראוי היה להעלות על הדעת. אנחנו אמנם רבנים, אבל גם אלינו מגיע חשבון חשמל בסוף החודש.

זהו, זה מה שהיה לי לומר בנושא. אבל גם אם במקרה יצא שנפלתם בצד הלא נכון של הטור הזה, אל תרגישו לא נעים. אחרי הכל זו באמת זכות גדולה ללמוד וללמד ברחבי הארץ, לראות פנים חדשות ולשמוע קולות חדשים מתוך לימוד תורה. ובסופו של דבר הקדוש ברוך הוא ישלם שכרנו.