עשרה ימים בלבד. זה הזמן שנותר עד שהכנסת חוזרת מהפגרה ומתחיל כנס הקיץ שצפוי להכריע האם ישראל תצא שוב למערכת בחירות, או שמא הקואליציה תצליח איכשהו לשרוד.

אחרי ההחלטה הדרמטית של עידית סילמן, במידה רבה המופע הפרלמנטרי נגד עמיחי שיקלי שהתרחש בוועדת הכנסת ביום שני האחרון היה "ניסוי כלים" למצב החדש בין הקואליציה לאופוזיציה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

שיקלי נגד בנט במהלך הדיון בוועדת הכנסת (מתוך ערוץ כנסת)

זה נכון שמאז שהוקמה הממשלה הרוב שלה תלוי על בלימה, אך כעת עם הירידה למספר 60 בלבד, כל הצבעה במליאה תהיה מאבק כמעט בלתי אפשרי, ותלוי בחסדים של אצבעות בודדות (וכן, גם האלו של הרשימה המשותפת).

בנט, סילמן ולפיד, ארכיון (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

ההנחה הרווחת במערכת הפוליטית, היא שנפילת הממשלה, פיזור הכנסת ויציאה למערכת בחירות חמישית תוך ארבע שנים, היא רק שאלה של מתי, כל צד בקואליציה רוצה לוודא שלא הוא זה שחתום על 'תעודת הפטירה'.

לשיוך של זהות מפרק הממשלה יש לא רק משמעות ציבורית, אלא גם השלכה פוליטית משמעותית מאוד.

קצת רקע: הממשלה הנוכחית נחשבת ממשלת חילופין. כמו בימי נתניהו וגנץ, ממשלת ישראל מחלוקת לשני גושים: גוש בנט (ימינה ותקווה חדשה) וגוש לפיד (יש עתיד, העבודה, כחול לבן, מרצ, ישראל ביתנו ורע"מ).

תמונת הממשלה אצל הנשיא, לאחר ההשבעה (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

החוק קובע שראש ממשלת המעבר, שממשיך לכהן עד הקמת הממשלה הבאה, לא יהיה מהמחנה שבעזרת קולותיו הקואליציה התפרקה.

ובעברית פשוטה? אם בעזרת חברי ימינה או תקווה חדשה הממשלה תיפול, לפיד אוטומטית מחליף את בנט בתוך ראש ממשלה. אם דווקא ח"כים מהצד של לפיד יפרקו את החבילה, בנט נשאר במקומו.

אחרי ההחלטה של סילמן להתנתק מהקואליציה, החשש כעת אצל ראש הממשלה בנט, הוא שעוד שהאופוזיציה תצליח לגייס עוד עריק/ה מימינה. המשמעות עבורו כפולה – הפלת ממשלתו והדחתו האישית מכס ראש הממשלה.

מנגד, הקולות "אני הולך" של רע"מ מטרידים את לפיד באותו מידה, מכיוון שנטישה שלהם, תמנע ממנו סופית את קבלת תפקיד ראש הממשלה, גם אפילו לתקופה קצרה.

נערכים לתרחיש הבחירות

בשבועות הקרובים, בזמן שלא ברור כמה נשאר לחייה של הקואליציה, בנט ולפיד "ינהלו" מאבק נסתר אבל ברור לתחזק כל אחד את המחנה שלו, ולוודא שאצלו השורות צפופות.

לא סתם בנט מחזיק חזק ומפרגן לחברי סיעתו בימינה, וגם לפיד קיים השבוע מפגשים אישיים עם דמויות "בעייתיות" בצד שלו כמו מנסור עבאס ואלי אבידר.

כל אחד אמנם יכריז שוב ושוב בגלוי כי הם מאמינים בממשלה ובהמשך דרכה של הקואליציה, אך נערכים לתרחיש אחר לגמרי.

חברי הקואליציה אחרי העברת התקציב, ארכיון (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

מערכת בחירות זה אולי מוצא אחרון מבחינתם, אבל מה שברור שגם בנט וגם לפיד היו רוצים להגיע לזה בתור ראש הממשלה המכהן. הקרב החשאי הזה כבר למעשה התחיל, אבל בקרוב מאוד נחזה בו בשידורים חיים בכנסת.

כל איום, כל חקיקה, וכל ציוץ ייבחן בקפידה. שניהם יתריעו שאסור להפיל את הממשלה, אך בסתר ליבם יקוו הצד השני יהיה האשם כשזה יקרה.