דעות

רוגל אלפר, שפועל בלהיטות דתית כפייתית כמו אחרון המרטירים, מפחיד אותי לא פחות מאבי מעוז. מעוז רוצה שנאמץ רק מודל יחיד של זהות – בדלנית, משיחית, אנטי דמוקרטית וחסרת ביקורת, ואלפר רוצה להפשיט אותנו מכל סממן של זהות ושיוך ולהפוך אותנו לאטומים שמרחפים בחלל

'הואיל וישבו חכמים ולא מיחו, שמע מינה שנוח להם': ירושלים חרבה עקב מום בשפתיים ובעיניים, של חכמים שכיסו את עיניהם ונאלמו שפתותיהם. מה גורם לעיוורון ולאילמות של מנהיגים ורבנים? היכן הם?!

הרב יובל שרלו למד בקיץ אצל הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל את מסכת נדרים, כעת הוא סופד לו ונזכר בשני שלבי הלימוד שלקח משיעוריו

קיוויתי לשמוע מהרב שיעור גמרא בעיון, אך הוא בחר ללמד דווקא את "אורות התורה" של הרב קוק. לא אשקר לכם. לא הבנתי הרבה. ובכל זאת דבר אחד נותר לי ממנו למרות שחלפו מאז 25 שנה

במשך 20 שנות היכרותי עם הרב מרדכי זצ"ל, מעולם לא ראיתיו מתרגז; מעולם לא ראיתיו עושה פעולה כלשהי שלא מתוך קדושה

הרב חגי לונדין קורא להתפלל וללמוד לרפואתו של ראש ישיבת הר המור, הרב מרדכי שטרנברג: "אישיותו טובת לב וטהורה באופן שקשה לתפוס"

אל תסגבירו לי בבקשה שזו ההלכה ושעם ההלכה אי אפשר להתווכח. באולפנא בכפר-פינס איש לא יטען שההלכה לא הייתה חשובה ובכל זאת למעלה משלושים שנה נשים הופיעו על הבמה מול גברים. מה קרה פתאום ב-1994, ההלכה השתנתה? // פסית שיח על האולטרה סגול והחבאת הבנות בשבת ארגון

תנועות פרוגרסיביות במימון מדינות זרות וקרנות פילנטרופיות גדולות מנסות לפגוע בכל המוסכמות הללו. הקביעה הזו איננה תאוריית קונספירציה הזויה – זו האמת הפשוטה שמתגלה לכל מי שנחשף לעובדות כהווייתן. אם מחברים את הקווים בין הנקודות הרי שאפשר לקבוע בבירור שיש פה גורמים עוינים שחוברים למיעוט קטן ובצורה מתוחכמת מנסים לקנות את לב ההמון

האמת היא שאין צורך לשנות את המנון המדינה, רק להחזיר את המילים המקוריות של ההמנון ולשיר אותם. צריך להחזיר את הרעיון המקורי של הרצל להקים בית מקדש שיאיר לכל העולם צדק ערכים ואמונה

המבצר התרבותי והחינוכי החרדי האולטימטיבי נמצא ככל הנראה במשבר, המחייב רפורמה מהותית בשיטות הלימוד המסורתיות הנהוגות במוסדות אלו במאה השנים האחרונות | ד"ר אסף מלחי

במערכת המשפט מבינים כי השילוב של משפט נתניהו עם הקואליציה המסתמנת אכן יביא לרפורמות במערכת המשפט, וכי אם השתיקה בעניין תישמר הרפורמות אפילו לא ירוככו

התקרית בחברון הציבה בפני איתמר בן גביר מבחן התנהגות ראשון לקראת קבלת תפקיד בכיר בשולחן הממשלה. למרות הניסיון לאמץ דימוי חדש, בן גביר לא מצליח להתרגל למעמד המחייב

האינסטינקטים המוסריים-הדתיים שלנו מוליכים אותנו לבירור בחדרי חדרים, רגישים לדיני נפשות, חוששים מלשון הרע. למרות כל אלה החלטתי לעמוד לצידן של המתלוננות נגד הרב טאו בהפגנות, בתקשורת וברשת, כבר למעלה מחודש

זה לא מחדל מקומי. זה מערכתי, כבר שנים. ביהודה ושומרון יש היום המון פעילות צבאית שלא מתאימה לחיילים אלא לשוטרים. ואני אומר את זה כמתנחל, וגם בתור קצין במילואים בחטיבת עציון: צה"ל צריך "לצאת מהשטחים". לא ברמת האחריות, אלא ברמת הביצוע בשטח

נשיא המדינה וראש הממשלה דיברו על ערך הממלכתיות באזכרה לדוד בן גוריון. אלא שהם כנראה שכחו איך הוא השתמש בצה"ל כדי לירות אש על יריבים פוליטיים וכינה את יריבו בכנסת – היטלריסט

על פי חוק יסוד: הממשלה, אדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, ועברו שבע שנים מיום שסיים לרצות את עונשו, כשיר להתמנות לשר. לשמחתנו, אנו חיים במדינה יהודית. טוב נעשה אם נשאל עצמנו מהי עמדת מקורות ההלכה בשאלה זו, ונשען עליהם

הימין, כצפוי, חוגג את שנאת ישראל בקטאר. הנה אמרנו לכם שזה לא קשור לכיבוש, ושוב הוכח שצדקנו. אבל באמת גם הימין חי באשליות, ומדחיק את עומק הבעיה

חווית הבדידות נגרמת מהתחושה שיש לך מה להשפיע לעולם אבל העולם אינו מוכן לקבל, אין מי שישמע את המסר ויקבל ממך. בהגדרה החסידית – אין כלים לאורות שלך

ילדים בישראל חיים בקו העוני, עומדים בתור ללחם, קשישים מתלבטים בין חימום בחורף לתרופות. אבל חברי הקואליציה חוטפים בתאוותנות וסחטנות משרות של שרים, סגני שרים. אין גבול לחמדנות