העליהום התקשורתי והמתוזמר כנגד אבי מעוז מחייב אותנו להתבוננות יותר רצינית ואחראית על העובדות. במסווה של זעקות שבר על חורבן הדמוקרטיה ועל השלטת דעות חשוכות וגזענות והומופוביה ושאר מושגים מפחידים מתבצע שוד לאור היום.

בחסות מסך העשן מוסתרים מאיתנו האזרחים מהלכים הרי אסון שמוליכים גורמים קיצוניים באמת, שמייצגים מיעוט קטן וזניח שטוען שהוא כביכול מייצג את הרוב.

רוב אזרחי ישראל (גם החילוניים) הם ציוניים.

רוב אזרחי ישראל מבחינים בין אויב לאוהב.

רוב אזרחי ישראל רוכשים חיבה וכבוד ליהדות.

רוב אזרחי ישראל  הם מסורתיים.

רוב אזרחי ישראל (כן גם החילוניים) מתנגדים להתבוללות.

רוב אזרחי ישראל רואים במוסד המשפחה ערך.

3,000 תכניות במימון מדינות זרות

תנועות פרוגרסיביות במימון מדינות זרות וקרנות פילנטרופיות גדולות מנסות לפגוע בכל המוסכמות הללו. הקביעה הזו איננה תאוריית קונספירציה הזויה – זו האמת הפשוטה שמתגלה לכל מי שנחשף לעובדות כהווייתן. אם מחברים את הקווים בין הנקודות הרי שאפשר לקבוע בבירור שיש פה גורמים עוינים שחוברים למיעוט קטן ובצורה מתוחכמת מנסים לקנות את לב ההמון.

השיטה מיוסדת על שני צירים:

ליצור דמון, להפוך אותו לאויב העם להפנות את האש כלפיו ובחסותה להעביר תוכניות רבות שמתקבלות רק משום שהן ההפך מאותו דמון.

לדבר במושגים יפים של קבלת האחר, סובלנות, אמפתיה, נאורות וקידמה.

השבוע התברר שיש למעלה מ3,000 תוכניות במשרד החינוך שממומנות על ידי מדינות זרות, בעיקר מהאיחוד האירופי!!

האם כל אותם אלה שזעקו חמס כנגד מינויו של אבי מעוז, אותם ראשי רשויות ואנשי חינוך בדקו אי פעם:

מה טיבן של אותן תוכניות?

מה המניעים של אותן מדינות?

מה הם מנסים להשיג?

כיצד זכו אותן מדינות אירופיות שהן בדרך כלל אנטי ציוניות ואנטי יהודיות לתעודת הכשר? הרי ברור לכל שהן לא תורמות את כספיהן מאהבת ישראל ומחיבת ציון!

התנ"ך הפך למקצוע רשות

הבעיה היא שרוב מוחלט של אזרחי ישראל לא מודעים כלל לעובדות. הם סבורים לתומם שאת ילדיהם מחנכים המורים והמנהלים, שהמערכת מנווטת בידי משרד החינוך המורכב מאנשים נורמטיביים וטובים. אנשים נותנים אמון במערכות הציבוריות ורוצים להאמין שמה שמנחה את אנשי המקצוע היא טובת הילדים והישגיהם. הם גם לא מזדעקים כשהם שומעים על תוכניות שצבועות בצבעים יפים של הערכים סובלנות וקבלת האחר וכו'.

סערת אבי מעוז מאפשרת לקרוע את המסיכה ולחשוף את האג'נדות האמיתיות שמנסות להשפיע על החינוך ועל שאר המערכות במסווה תמים של נאורות וקידמה.

לאחר כ-15 שנות עבודה באין מפריע התוצאות הן די ברורות:

התנ"ך הפך למקצוע רשות, הורים רבים בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים ממלכתיים דיווחו השנה על העדר מוחלט של שיעורי תנ"ך במערכת השעות.

גיבורי הציונות נעלמו מתוכניות הלימודים, דמויות כמו שרה אהרונסון, חנה סנש, מייבשי הביצות, אנשי חומה ומגדל, דור תש"ח, לוחמי הפלמ"ח, ההגנה האצ"ל ולח"י, גיבורי צה"ל ומלחמות ישראל לדורותיהם פינו את מקומם לסיורי התנדבות עם ילדי פליטים ולימודי מגדר.

בראש סולם הערכים מוצב הערך הנעלה – להיות אזרחי העולם.

הזרעים שנזרעים במערכת החינוך הופכים לעצים מניבי פירות במערכות רבות שהשפעתן על חיי כולנו היא דרמטית. אותן אג'נדות, המובלות בידי עמותות ומדינות קנו להן אחיזה אדירה במערכות הכי חשובות וחיוניות ומאיימות על כולנו!

המשפט, הצבא והמשטרה

לפני כשנה וחצי קיבלנו הערת אזהרה – במהלך שומר החומות, נחשפנו לקלקול העמוק שפשה במשטרת ישראל. חוסר היכולת להדוף את הסכנה ולהעמיד את האויב במקומו ולקרוא לו בשמו לצד אמירות מפורשות ומזעזעות של המפכ"ל שמדובר בשני צדדים ניצים, הבהירו שמשהו פה לא תקין.

מערכת המשפט חברה למשטרה ומטילה עונשים מגוחכים על עבירות לאומניות קשות. אנחנו נחשפים פעם אחר פעם לסלחנות בלתי מובנת, כלפי מי שאונס ילדה בת עשר במיטתה או מי שמבצע לינץ' אכזרי ביהודי רק משום שהוא יהודי וכן הלאה.

כאשר סגן הרמטכ"ל אמר ביום השואה לפני מספר שנים שהוא רואה מול עיניו תנועות שמזכירות לו את גרמניה של שנות השלושים חייבים לברר האם זה מקרי, וזו דעתו הפרטית או שמא יש פה אג'נדות שמבקשות לעצב את פניו של צה"ל.

אל תתנו לו לעמוד בחזית לבד

משבר המשילות חסר התקדים  הגיע לשיא בשנה האחרונה. עם ישראל יצא להצביע והכריע ברוב מוחץ (64-46 בקרב הציבור היהודי) שהוא לא מוכן לקבל את הצביון והכיוון שלבשו אותן מערכות.

אבי מעוז איננו הומופוב חשוך הוא פשוט לא מסתפק בשינויים קוסמטיים. הוא מבקש לעשות את העבודה האמיתית עבור כולנו, סליחה עבור אותו הרוב המכריע.

הוא מזהה את שורשי הסכנה ומבקש לשרש אותם.

אל תתנו לו לעמוד בחזית לבד. בלי לתקן את המעוות מהשורש לא נפתור את הבעיה באמת.

==

הרב נעם ממן הוא חבר צוות במכון אח"י (אסטרטגיה חינוכית יהודית) ואחראי על פיתוח תוכניות והשתלמויות למורים הורים ולנוער. מחבר סדרת ספרים 'בחינוך ואמונה'