דעות

לעיתים כשעושים מניין סליחות של ביינישים בסדר צהריים, או כאשר בהפסקה הקצרה בתפילת ראש שנה עוברים לשיחת חולין וצחוק, מפספסים את הנוראות של היום הזה

הרשות המחוננת בבואה להכריע בשאלות של חנינה צריכה ליתן דעתה לשיקולים שונים מאלו של הרשות השופטת. חנינה יכולה להיות צודקת גם מקום שהבטן מתכווצת, גם מקום שהדבר אינו מתיישב עם הדין וההלכה הפסוקה.

בכחול לבן מגלגלים עיניים לשמים ומאשימים את נתניהו שהוא בא עם בלוק של 55 הכולל את הליכוד, החרדים וימינה וזו טענה משונה מאוד. מאיזו עמדה שרציתם שהוא יתחיל את המו"מ? כשהוא מוותר על כל נכסיו?

במשחק הפוקר הזה כחול לבן משחקים קשוח, אולי חושבים שמול האדם המנוסה והמחוספס ביותר במערכת הפוליטית כדאי לשחק ככה, אך יתכן שהם הקשיחו עמדות במקום בו צריך דווקא להגמיש

איש עוצמה יהודית, ברוך מרזל, מגיב לשי מימון שהתמודד בבחירות האחרונות לכנסת מטעם מפלגת 'ימינה' ומפריך את כל הטענות שלו אודות התמודדותה והתנהלותה של 'עוצמה יהודית'

הקריאה לחיזוק הנישואין כדת משה וישראל בציבור, צריכה לבוא יחד עם דאגה לבעיית העגינות, כי כרגע אין פתרון לבעיית העגונות בישראל, ובהלכה, דווקא יש מוצא לבעיה הכאובה הזו. דרושה רק מנהיגות

הרב שלמה אבינר מתייחס לתרחיש הקיים בו תקום ממשלה צרה בראשות כחול לבן ובתמיכת המפלגות הערביות מבחוץ, ומזכיר את דברי הרב צבי יהודה מהפעם האחרונה שממשלה כזאת קמה

"בבית היהודי החליטו לסגור חשבונות במקום להסיק מסקנות. לבסוף, "ניקוי האורוות" נעשה מהר מהמצופה ומכתב המסיר את חברותי במפלגת הבית היהודי כבר נשלח": רון לובה בטור מיוחד לסרוגים על הפסקת חברותו בבית היהודי

כיצד ייתכן כי בשם הפרשנויות השונות של דברי הרב הלך הקיטוב והתרחב עד כדי שהאחר אינו רק "שוגה" אלא גם "מהרס"? האמנם לכך ייחל הרב כשכתב את אורותיו שנטפו מאור הקודש העליון?

משירת נשים, דרך לחיצת יש לאישה, ועד אמירת שלום: הרב שלמה אבינר מקבץ לראשונה את עמדותיו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק בכל ענייני צניעות

עלינו לזכור כי עצם קיומנו טמון באחדותנו. רק אם נדע לשלב בחיינו הפרטיים צדדים ציבוריים, ואם בחיים הציבוריים נלמד להיות קשובים לצרכיהם של הפרטים החיים בתוכנו, רק אז יתקיים בנו הפסוק אותו נקרא בעוד מספר שבועות "ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל"

מספר המנדטים הנמוך לו זכתה 'ימינה' איננו האסון הגדול ביותר שקרה לנו. איבוד זהותה של המפלגה הדתית לאומית, יחד עם חלקים מהציבור הדתי לאומי, הוא זה שעליו ראוי לבכות

אנחנו צופים כיום בסיום איטי של הפרק החשוב של מפלגה ציונית דתית/ חרדלית וכדומה. התהליך החל עם כניסת ידידי זבולון המר ז״ל ויהודה בן מאיר יבדל לחיים, שהתחילו לראשונה לזרוע בתוך המפד״ל את זרעי המחלוקת ומאז זרע זה גדל ותפח ולא נעצר. שלום לך ידידתי החשובה המפלגה הדתית לאומית, את כבר שייכת לעבר

נמצא שעיקרו של הווידוי פונה לקטנות ולשפלות בה נהג האדם במעשה מסוים או באורח חיים בלתי שלם. אולם דווקא בפרשתנו אנו מוצאים את הביטוי "ווידוי" כמעשה המגדיל דווקא את מעשיו הטובים של האדם

יו"ר כחול לבן, בני גנץ, מצוי, ובצדק, באופוריה, אך נראה שמישהו צריך לעשות לו קצת סדר במספרים ולגלות לו מה מצבו האמיתי. הפרכת השקר לפיו הרשימה הערבית היא חלק מהגוש שלו, היא התחלה טובה

אנחנו מפוצלים. אבל זה נורמלי בתוך משפחה. מה שלא ראוי הן האשמות. הביזוי וכיפוף הידיים. ניתן לגבש בקלות קווי יסוד עליהם יסכימו כל מי שרוצה להיות חלק מהגוש הזה // טור דעה

נראה כי יש איזושהי אירוניה מסוימת בכניסת החוק לתוקפו דווקא בימים אלו – שבועיים לפני ראש השנה חודש של תיקון, רחמים הסליחות וחשבון הנפש, בתקווה שבסופו של דבר החוק הזה ייתן מענה שיקומי הולם כלפי מי שחוו על בשרם צער עניים

הודעת פיצול הסיעות מאחורי גבה של שקד, ההתנהלות העצמאית של בנט שבחוקת המפלגה הותיר אצלו לא מעט סמכויות ולאן מועדות פני שניהם בבלוק הפוליטי שנוצר לפנינו?

הרב שמואל אליהו מביט על תוצאות הבחירות הסבוכות ואומר כי הפתרון הוא להושיב כמה שיותר רבנים מכמה שיותר זרמים בכדי למנוע פילוגים גם בבחירות הבאות

בנימין נתניהו עלה לבדו לבמה, בשעות הקטנות של הבוקר. אחרי שללא ספק כשל בבחירות הללו – הוא היה שמח למחוק את 2019 מהרזומה שלו. ומה המסר מהנערים החרדים שפגשתי? פרשנות על סבב הבחירות האחרון