1. כל-כך הרבה ביממה האחרונה על הפוסט של הרב אבינר שבאמת היה בא לי לשתוק. מצד שני, גם אם אתה לגמרי לא מסכים עם דבריו, לא נעים לראות רב חשוב, כמעט בן שמונים, שבכל זאת, הספיק לכתוב מאתיים ספרים ולעשות דבר או שניים בחייו – הופך ל'ילד הכאפות' של המגזר, שכל מי שמצא איזו מקלדת פנויה, מתחרה בלעשות לו שיימינג ולנזוף בו בצקצוק מתנשא.

2. אבל לפני שנגיד מילה על הצניעות חייבים לדבר רגע על הצביעות. בואו ונגיד את זה דוגרי: הבעיה שלנו אינה הרב אבינר, ובכלל נדירות הבנות שהולכות על-פי כל הנחיות הצניעות שפִּרסם. הבעיה האמיתית היא מה שקורה בדיוק בצד השני. לא הצניעות המוגזמת אלא המתירנות הממאירה. זו שדוחפת ילדוֹת עוד לפני גיל 12 להצטרף לשוק הבשר. זו שמרגילה נערות למכור את גופן בזול ולהכפיף את עצמן לנורמות הפריצוּת של העולם המערבי שבהן את מתחילה לקיים יחסים אינטימיים לא כי אַת בשלה לצעד הדרמטי ומצאת את האדם הנכון לחלוק איתו את הפלא הזה, אלא סתם, כי את רוצה 'להיות בעניינים' ונסחפת עם הזרם. זו שיצרה את תרבות האינסטגרם שדוגלת במשוואה פשוטה: אַת תַחשפי עוד ועוד פיסות עור מגופך, אנחנו נשלם לך בקומץ של לייקים.

3. נאמר את זה גלויות: הבעיה המרכזית של עולמנו אינה צניעות- יתר אלא חשפנות יתר. הבעיה זו הצביעות של אותה תרבות שמדברת גבוהה גבוהה על מעמד הנשים וזכויותיהן, אבל בפועל מחצינה ומחפיצה אותן באובססיביות, ומגדלת דור שלם של בנות שלא מבינות את ההבדל האמיתי בין 'לראות לַך' לבין 'לראות אותך'.

קל לתקוף את דברי הרב אבינר, אבל בואו, על כל אחת שמקפידה על כללי הצניעות שלו יש עשרת אלפים שעשקו מהן את הילדות התמימה והנערוּת הקסומה והפכו אותן לבובות פתייניות, שבמקום להאיר את העולם עם האישיות היפה והאיכות הפנימית שאלוקים נתן להן, הן עסוקות (רובן מבלי מוּדַעוּת בכלל) בלסרסר את הגוף שלהן לעיני כל.

4. לגבי הטענה שאסור לרבנים, בהיותם גברים, לעסוק בהלכות צניעות הלבוש של נשים – קשה לומר אם היא יותר מופרכת או יותר מגוחכת. כי רופאי נשים זו מציאות נפוצה ולגיטימית. כי מעצבי אופנה, סַפּרי צמרת, צלמים ואפילו מְאַפּרים גברים – הם עניין שיגרתי בתעשיית היופי הנשית. אבל הרבנים? וואלה, שיסתמו את הפה. אומנם הם בסך הכול צינור להעביר את ההלכה היהודית ואת דבר ה' אלינו, אבל יש תחומים שחובה להדיר אותם ולאסור על קולם להישמע, ומיד.

5. והכי עצוב זה על הצניעות האמיתית. זו היפה, הקסומה, היהודית. דווקא היא יוצאת בסופו של דבר המופסדת הגדולה. זו הצניעות שרואה את הגוף שאלוקים נתן לנו כמתנה יפהפייה ונפלאה שצריך להתחבר אליה ולאהוב אותה, ויחד עם זה לזכור כל הזמן שהיא מכסה על אוצר גדול עוד יותר של נפש ונשמה ואיכויות פנימיות, שצריכות להתגלות ולהאיר את העולם.

כדי לשמור על האיזון הנכון בין הַפְּנִים לבין החוץ יצרה ההלכה היהודית נוסחה מדויקת ומופלאה, שנותנת מקום ליופי ולטיפוח החן (כמו שהתורה מספרת על אימותנו הקדושות), ורואה את המקום המקודש של המיניות במערכת הזוגית ויודעת לכבד ולאהוב את הנשיות. ולצד זה היא שומרת מלהתמכר ולסגוד לגוף ולחיצוניות.

איך נולדו הלכות צניעות? ובכן, הגאונות של היהדות תמיד הייתה ביכולת לתרגם עקרונות רעיוניים לפרקטיקה מעשית. לולא כן גם הרעיונות הגדולים ביותר נותרים חסרי משמעות. זהו תפקידן של ההלכות בכל התחומים, וממילא הן חייבות להתבטא עד לרמת הסנטימטרים. אומנם, גם הן מורכבות מ'עיקר הדין', ונאמר זאת גלויות: הוא אינו דורש מאישה ללכת עם שרוול עד פרק היד וחצאית עד הקרסול, לא אוסר להתאפר, לגדל פוני, להימנע מתכשיטים או להסוות לגמרי את צורת הגוף,ועל גביו מנעד רחב של 'תוספות והידורים', שהם כבר תלויים במשתנים רבים כמו: האופי של האדם, הסביבה בה הוא חי, הטעם האישי שלו ועוד.

אחרי ככלות הכול, המודל היהודי השלם הוא בית המקדש: המקום שהיה היפה ביותר בעולם, כמו גם הקדוש ביותר. שם בדיוק נפגשים שמים וארץ.

6. ולסיום, טיפ קטן לאתרים המגזריים ולטוקבקיסטים הנמרצים: אם המטרה שלכם היא לייצר אקשן צבעוני וסערה תקשורתית (כי באמת היה פה משעמם אחרי שתי מערכות בחירות) – תמשיכו בדיוק כמו שעשיתם ביממה האחרונה. אבל אם באמת איכפת לכם מכבוד הנשים וזכויותיהן, ואם אתם עדיין מאמינים בחלום ליצור חברת מופת שמתהלכים בה בני אדם ברואים בצלם אלוקים מכל המינים, באופן שמכבד ומביא לידי ביטוי את הטוב שיש בהם – הרי שהשיח והבירור צריך להיות אחר. אחר לגמרי.