דעות

"לשדה התעופה הגעתי עם דמעות בעיניים, לא רציתי לצאת, מהאוטו, לא ענין אותי לעלות למטוס. בסופו של דבר הנסיעה הזו שינתה את חיי". סיפורה המרגש של מישל ,על מסע ההורים של עמותת "זיכרון מנחם" ללונדון ועל הבחירה בחיים לצד המחלה של בנה

לא רק תפילת י"ח אנו בירושלים, אלא בכל התפילה כולה, גם כשאנחנו לא עומדים מול ירושלים. לכן אנו מזכירים בתפילת שחרית את ציון וירושלים כ-20 פעמים במילים מפורשות ועוד הרבה יותר במילים לא מפורשות

דווקא כשהקואליציה נתונה במשבר עמוק, נראה שבמפלגתו של נתניהו לא מצליחים לגבש חזית אחידה והמתח רק מתחזק. בזמן שבליכוד סוגרים כמעט שנה באופוזיציה, הסבלנות מתחילה להיגמר

משטר האייתולות, הנמצא בכאוס מזה מספר שנים, כתוצאה מסנקציות כלכליות אותן השיט ממשל ארה"ב הקודם. הסנקציות הן המנוף היכול להוביל להשפעה על משטרים המתבססים על הטלת פחד ואימה

העלאת שכר המורים זו לא טובה שאנחנו עושים להם, זה בראש ובראשונה טובה לעצמנו. אם אנחנו רוצים מערכת חינוך טובה, זו הדרך. אי אפשר לבנות רק על אידאליסטים שיצילו את המערכת

אנחנו בעיצומו של דיון מהותי. מי שרוצה לראות בנפתלי בנט את מנהיגו של עם ישראל זו זכותו. זכותם וחובתם של תלמידי חכמים שמנגד לשים תמרור אזהרה למהלכים החמורים שהוא שותף להם

גן צבי היה מי שתיחזק לבנט את "הבייס", את המגזר הימני והסרוג. לגורם החדש שייכנס לנעליים שלו, ייקח זמן ללמוד את החומר, זמן שלבנט אין, בקואליציה השברירית והמתפרקת

אמנת איסטנבול מקדמת מושג כמו 'אלימות מגדרית', שנועד לקדם תפיסות על פיהן גברים הם אלימים, מדכאים ורעילים. בשימוש כזה, סוללים את הדרך לטיפול בתופעה רצינית וקשה, בצורה עקומה מאוד

ראש ישיבת 'מרכז הרב' הנחה שראש הממשלה כדמות ממלכתית אינו דמות לגיטימית כאשר הוא נשען על מפלגות ערביות כדי לבסס רוב ולהפוך לראש ממשלה. לכן מובן למה בישיבה שלו לא מזמינים את בנט. תגובה לעצומה נגד 'מרכז הרב'

מהר מאוד נחשף שכל ההצהרות הקודמות של יאיר לפיד נותרו חלולות. בשנה אחת הוא הספיק לרמוס כמעט כל הבטחה לאותה "פוליטיקה אחרת", והפארסה עם זועבי היא רק עוד הוכחה לכך

חשוב ללמוד מהסיפור של טביעת המצרים בים סוף, כי כל המצרים הוטבעו על ידי ה' בים סוף. ההבדל בין הטובים שבמצרים לרעים שבהם מתבטא רק באופן שבו הם טובעים בים

את המחירים הכלכליים של בחירות אנו מכירים היטב, כך גם את הקפאת עבודת הכנסת והממשלה ואת החרפת הטונים, אולם מחיר נוסף וכבד מאוד שהציבור הישראלי משלם, יש לקחת בחשבון

רבנים ליברלים פרסמו מכתב נגד ההחלטה של ישיבת 'מרכז' שלא להזמין את ראש הממשלה לחגיגת יום ירושלים המסורתית. בין החתומים גם הסופרת חיותה דויטש ואיש הטלויזיה אברי גלעד

ראשי מפלגות השינוי מדברים על הצורך לחזור לערכים דמוקרטיים. כעת עם ממשלה שאיבדה סופית את הרוב שלה בכנסת, הם חייבים להבין שבלי תמיכה פרלמנטרית, אין הצדקה לכהונה שלה

ממשלת מיעוט שנסמכת על 59 אצבעות בלבד בכנסת, היא ממשלה לא לגיטימית. בנט יודע את זה. לפיד יודע את זה. השאלה שנשארה עכשיו היא האם מפרקים את העסק בצורה יוזמה או מחכים שהוא יקרוס

החגים הלאומיים שלנו הם האסון של שכננו. החברה הערבית מציינת את יום הנכבה – בו נגוזה תקוותם לריבונות על הארץ, אני מבינה שאם אנו, הרוב והריבון לא נכיר באסון לא נוכל לפתח שפה של אמון ושלום

יש לי מחלוקת עם כהנא, יש לי ביקורת על הפרת ההבטחות של ימינה לבוחריהם, וביקורת על השותפות בממשלה שמביאה נזקים רבים לעם ישראל. כל זה לא מתיר לשדר לו שנאה, בוודאי לא ברבים

חוק הלאום ממלא את חסרונה של מגילת העצמאות, וקובע את צביונה היהודי של המדינה. מי שרוצה לבטל את חוק הלאום, רוצה למעשה לפגום בצביונה היהודי של מדינת ישראל ולהפוך אותה למדינת כל אזרחיה

הימים של הגדה המערבית כבר מאחוריו, בנט בביקור שני בתוך יומיים ביישובי יו"ש, באלקנה ובקידה, ונראה שעוד היד נטויה. זה גם הצלילים של בחירות ויותר מזה ההחלטה שהתקבלה בלשכה בלחץ חברי הכנסת

להיתפס דווקא למדורות ל"ג בעומר, נותן את הרושם שמישהו מחפש את המטבע מתחת לפנס. נלחם כביכול בזיהום אוויר, אך באמת נלחם במשהו שקשור לתרבות יהודית