שר המשפטים גדעון סער מעוניין לצרף את מדינת ישראל לאמנה שמבקשת לעשות טוב באמצעים גרועים ביותר. לקראת סוף החודש ייתכן שנמצא את מדינת ישראל חתומה על "אמנת איסטנבול", שנועדה להגן על נשים מפני אלימות מגדרית.

אין ספק כי אלימות נגד נשים היא תופעה קשה, חמורה וגם רווחת, אך מכיוון שמדובר על תופעה עמוקה, הטיפול בה דורש כלים מדויקים. במקרה של אמנת איסטנבול, אין צורך להעמיק כדי לגלות כי הכלים שהיא מציעה צפויים להיות בעייתיים.

כדי להדגים את העניין, נתבונן במושג "אלימות מגדרית" בו נעשה שימוש גם בדוברות משרד המשפטים הישראלי.

מהי אלימות מגדרית?

הכוונה הפשוטה היא כל אלימות שגברים מפעילים על נשים דרך מכות, הטרדות מיניות, מגבלות כלכליות, החפצה וכל צורה שאלימות יכולה ללבוש. לצד זאת, משתמשים בה לרוב כתחליף מתקדם ל"אלימות במשפחה".

הבעיה במונח הזה ניכרת כשמקבילים אותו לביטויים השקולים לו כמו אלימות על רקע לאומני או אלימות על רקע גזעני. כל סוגי האלימות הללו מזוהים על פי הגורם שבגללו הגיעה האלימות (כי אתה יהודי, כי אתה מגזע "נחות" או כי את אישה).

האמת היא שאין כמעט נשים שסופגות אלימות במשפחה כי הן נשים. המגדר של האישה, היא גורם שולי מאוד בסיטואציה האלימה (גברים אלימים הרבה יותר כלפי גברים וגם מטרידים גברים מינית).

זו הסיבה שלמשל "אלימות במשפחה" היא מונח מדויק בהרבה, כי היא מכוונת לגורם הסיכון שקשור בזן המדויק של האלימות.

לדוגמה אישה בזוגיות סופגת מכות כאשר היא מאיימת לעזוב את בן זוגה, לא כי היא אישה, אלא כי היא רוצה לעזוב. וזה איום שקיים גם במערכות יחסים חד מיניות. למגדר אין קשר משמעותי לאלימות במשפחה, ולכן המושג אלימות מגדרית הוא שגוי לחלוטין. זו סיבה מספיקה כדי להפסיק להשתמש במושג הזה, אך במציאות השימוש בו דווקא הולך ועולה, בייחוד במוסדות שלטוניים ומשפטיים.

פעילי זכויות נשים מוחים נגד אלימות נגד נשים. תמונה להמחשה בלבד, למצולמות אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: מרים אלסטר/ פלאש 90)

אם נכנס צעד נוסף לעובי הקורה, נגלה כי בדרך שבה כל הארגונים שמשתמשים ב"אלימות מגדרית", מדובר על מושג מוטה המגדיר מטרות בצורה עיוורת.

בפועל אלימות מגדרית היא אך ורק אלימות שמפעילים גברים כלפי נשים ולא להפך. האמנה מתיישרת לפי ההטיה הזו, כאשר נאמר בה "אלימות נגד נשים היא אחד ממנגנוני החברה החיוניים שבאמצעותם נשים מוכפפות לגברים", כך שהאלימות הגברית נתפסת כממוסדת ו"חיונית", ובשל כך מובן שהיא חד סטרית.

לעומת זאת, מחקרים מכל רחבי העולם מספקים נתונים על כך שאלימות במשפחה היא תופעה סימטרית בין גברים לנשים, כך שברבע מהמקרים נשים אלימות, ברבע מהמקרים גברים אלימים ובחצי מהם גם הגבר וגם האישה אלימים (התוצאות של אלימות גברית חריפות בהרבה, וזה עניין נוסף).

מדובר על גופי מחקר רחבים וגדולים שאינם מחלחלים כמעט לשיח הציבורי, והחשיבה על אלימות מגדרית שכאילו הופכת את הגברים למגדר שאחראי באופן בלעדי על האלימות, הופכת את החשיבה לפשטנית להפליא.

הביטוי כמקדם תפיסה

"אלימות מגדרית" מועילה לקידום תפיסות על פיהן גברים הם אלימים, מדכאים ורעילים, ממש כמו שביטויים כמו "השטחים הכבושים" ו"הגדרה המערבית" הם חלק ממשי מהמאמץ להעביר נתחים מארץ ישראל לידיים אחרות.

קיימות בעולם תפיסות קיצוניות, המזהות את המבנה החברתי כ"פטריארכלי" במובן אלים מדכא ומרושע. חשוב לומר שאלה תפיסות שרוב גדול של הציבור בארץ ובעולם סולד מהן, אך ישנן זירות נקודתיות שבהן יש לו כוח רב. עולם המשפט הוא זירה שכזו, ודרך משרד המשפטים, עלול להיפתח פתח לצרה צרורה.

המושגים שבהם עושה האמנה ומשרד המשפטים שימוש, סוללים את הדרך לטיפול בתופעה רצינית וקשה, בצורה עקומה מאוד.

תל אביב מיצג מחאה נגד רצח נשים. תמונה להמחשה בלבד. למצולמות אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: תומר נאמבורג/ פלאש 90)

כדאי להבין כי תיאוריה טובה היא אחד הדברים הפרקטיים ביותר שקיימים, ולכן תיאוריה גרועה היא גם פרקטית וכתוצאה מכך יש לה כוח הרס נרחב. מערכת מושגית היא כמו מפה שמסמנת איפה ואיך נכון להתערב.

לכן למשל, בהשפעת מערכות כאלה, כיום אין במדינת ישראל גופים המסייעים לנשים אלימות ללמוד כיצד אפשר אחרת ואין כמעט מסגרות טיפוליות לגברים הסובלים מאלימות בביתם.

אפשר לחשוב על המצב כעל שיפוץ צנרת של בניין בזמן שלאיש המקצוע נמסרו תוכניות הבניה של בניין אחר ושונה. לא רק שקשה לראות כיצד יושגו המטרות שלשמן משפצים, אלא שנזק נרחב צפוי להיגרם כתוצאה מהדבקות העיקשת במפות הלא מתאימות.

דווקא משום שמבחינתי אלימות במשפחה היא תופעה הרסנית וחריפה להפליא, התשתית התפיסתית של אמנת איסטנבול מטרידה אותי.

כל טיפול בתופעה דורש מעורבות של מוסדות המדינה והפעלת כוח מצידה דרך מנגנוני רווחה ושיטור. כוח צריך להפעיל בתבונה, כדי שיניב את התוצאות המקוות ויפגע כפי שצריך ובמי שצריך. אימוץ מושגים כמו אלימות מגדרית כמעט ומבטיח את ההפך.

 

הרב חננאל רוס הוא פסיכולוג בהתמחות קלינית וחוקר גבריות, מנהל עמוד הפייסבוק "להיות גבר".