בנט ולפיד חייבים להפנים: כשאין רוב, אין לגיטימציה
ראשי מפלגות השינוי מדברים על הצורך לחזור לערכים דמוקרטיים. כעת עם ממשלה שאיבדה סופית את הרוב שלה בכנסת, הם חייבים להבין שבלי תמיכה פרלמנטרית, אין הצדקה לכהונה שלה
ההכרזה של ג'ידא רינאווי זועבי מבטאת יותר מכל שהקואליציה נמצאת בפרפורי הגסיסה שלה, לקראת קביעת מוות סופי. ייקח עוד שבועיים או חודשיים, אבל זה לא שאלה של האם זה יקרה, אלא רק מתי ועל ידי מי.
לאחר העריקה של סילמן במהלך הפגרה, היו שחשבו שהממשלה כבר מתפרקת, אך באופן מפתיע היא הצליחה מעט להתייצב ועם החזרה לכנס הקיץ שבוע שעבר היא אפילו נחלה כמה הצלחות נקודתיות.
כל זה הספיק כדי לשחרר אנחת רווחה קלה בקרב ראשי הקואליציה, אפילו סרטון ניחוח של בנט ולפיד שמשדרים שהכל תחת שליטה. השבוע החולף, הוכיח כמה הם טעו, וכמה מהר המציאות התהפכה עליהם.
הטלטלה בימינה לא נרגעה
תחילת השבוע עמדה בסימן הטלטלה הפנימית בימינה שכללה את ההוצאה המפתיעה של יום טוב כלפון מהכנסת וההדחה של ח"כ סילמן מחברות בוועדת הכנסת, ויש שהרימו גבה על ההתנהלות של בנט.
בעיני רבים עלה החשד שראש הממשלה הנוכחי אולי "נדבק" באופי הפרנואידי של קודמו בתפקיד, מה שהביא אותו קצת להשתגע. אירוע הסילוק של סילמן מישיבת הסיעה, לא תרם להרגשה שבנט מנסה לתפוס שליטה על מפלגתו, גם באמצעים כוחניים ומפוקפקים.
אבל בזמן שהמיקוד היה בקרב הפלג הימני של הקואליציה והשאלה מי יהיה העריק הבא שם, ראשי הקואליציה הזניחו (שוב) את תמונת המצב הכוללת וכך ח"כ ג'ידא רינאווי זועבי חמקה להם בין האצבעות, אותן אצבעות שכעת מטים את הכף נגדם.
ההלם שאחז אצל בנט, לפיד והורוביץ מלמד יותר מכל את מה שהיה ידוע מאז יוני שעבר: ממשלה אולי הוקמה בישראל, אבל קואליציה אמיתית אין.
שבוע שעבר נכתב בשורות אלו על האתגר הצפוי לבנט ולפיד בכנס הקיץ: ריצוי מלא של 60 חברי כנסת, למרות שהשמיכה קצרה וכמעט בלתי אפשר לדאוג באמת לכולם.
לממשלת מיעוט אין הצדקה
הפצצה הפוליטית של ג'ידא רינאווי זועבי הגיע אולי מהר מהצפוי, אבל למעשה זה היה רק עניין של זמן. בקואליציה שהייתה "רק" עם 60 קולות, כל אדם הוא מלך, וכל איום הוא אמיתי ליציבות הממשלה.
גם אם איכשהו יימצא מול הח"כית הסוררת של מרצ פשרה שתאפשר החייאה מלאכותית של הקואליציה, הרי שאין לה יותר תוחלת.
מה ימנע מאיום דומה לעלות עוד שבוע ע"י חבר קואליציה אחר (רוחות כאלו נשמעות כבר, ע"ע מיכאל ביטון)?
האם כל פעם שאחד הנציגים הזוטרים מהספסלים האחוריים בקואליציה יהיה מעוניין להשיג משהו למענו או לטובת מטרה חשובה, יישלח מכתב דומה לראשי הממשלה?
האמת הדמוקרטית היא שממשלה שבתרמילה יש ביום מוצלח 59 חברי כנסת, לא נחשבת לגיטימית יותר. קמפיין הגוועלד נגד חזרתו האפשרית של נתניהו, הוא לא תירוץ מספיק טוב.
לפיד אמר בשבוע שעבר ש-60 זה יותר מ-54, כאשר למעשה הוא סובר שחברי המשותפת לא בתוך משוואה. כעת ברור שאפילו הטיעון המגוחך הזה לא תקף, כאשר המצב האמיתי הוא 61 ח"כים שלא מעוניינים בהמשך דרכה של הקואליציה.
ההבטחה המרכזית של "ממשלת השינוי" היה להביא יציבות וסדר יום תקין ומנוהל. היום כבר ברור שזה לא המצב ואי אפשר להיתלות בזה יותר.
בכירי הקואליציה לא יודו בכך, אבל נראה שהניסוי הנוכחי כשל. כל מה שנותר לחכות, זה לראות מי יהיה זה שיחתום על תעודת הפטירה בטרם עת.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו