מי שעוקב אחרי רצף האירועים המשפטיים, ובפרט אחר העתירות חסרות התקדים להדחת השר איתמר בן גביר, לא יכול שלא לחוש בתכונה מוכרת באוויר. זו אינה רק מתיחות פוליטית שגרתית; אנו חוזים במערכת משפטית שנכנסה לניהול פוזיטיבי של המדינה.
כשמביטים על הקו המחבר בין הדרישה לפטר שר מכהן, ההתערבות בשיבוץ לוחמות בשריון והמבוי הסתום במינויים, נגלה מהלך מתוכנן היטב: המערכת לא מסתפקת יותר בפסילת החלטות מנהליות גרידא. היא טווה מלכודת משפטית שנועדה לדחוף את הממשלה למשבר חוקתי מלא, כשהמטרה היא לוודא שהפוליטיקאים יהיו אלו שיידחקו לקיר, ילחצו על ההדק ויואשמו ב"הבערת המדינה".
בן גביר מחוץ לבית המשפטצילום: יונתן זינדל\פלאש 90הדיקטטורה של עילת הסבירות וחזקת התקינות
המושג "משפטיזציה" כבר קטן על מה שמתרחש כאן. אנו חיים תחת "ממשלת צללים" המשתמשת בדוקטרינות משפטיות כנשק אסטרטגי. בכל פעם שהממשלה מנסה לממש את המנדט שלה, היא נתקלת בחומה של "מניעות משפטיות" וטענות ל"היעדר תשתית עובדתית מספקת".
כשהייעוץ המשפטי מרחיב את "מתחם הסבירות" לבלי הכר, או כששופטי העליון מותחים את "זכות העמידה" כדי לדון בעתירות ציבוריות נגד מדיניות ממשלתית, הם בעצם שוללים מנבחרי הציבור את חזקת התקינות המנהלית הבסיסית. הם מציבים תמרור עצור פסיקתי, וממתינים לראות מי מהשרים יעז לחצות אותו.
מי יואשם בביזיון בית המשפט?
יצירת "משברים חוקתיים" מדומים נועדה לצבוע את הממשלה בצבעים של תוהו ובוהו לקראת הבחירות הקרבות. אך כאן טמון העוקץ המערכתי: כשהמערכת סוגרת הרמטית כל פתח, פוקעת צווי ביניים בסוגיית הגיוס ומציבה דרישות שהרשות המבצעת פשוט אינה יכולה לעמוד בהן, היא לא באמת מחפשת ציות לחוק – היא מחפשת קריסה מערכתית.
עו"ד פטר צילום: יונתן זינדל\פלאש 90בג"ץ מותח את עקרון "שלטון החוק" עד לקצה התיאורטי שלו, מתוך ציפייה דרוכה ששר כלשהו או ראש הממשלה יישברו ויכריזו על אי-ציות. באותו רגע בדיוק המלכודת תיסגר: הפוליטיקאים יואשמו בהפרת צווים, בפגיעה בהפרדת הרשויות ובביזיון בית המשפט, בעוד בית המשפט העליון ירחץ בניקיון כפיו ויציג עצמו כ"מגן הדמוקרטיה" המותקף.
גלימה או פתק הצבעה?
ההתבצרות המוסדית הזו, החל מקידוש "שיטת הסניוריטי" ועד לנכונות המשפטית לדון בהעברת שר מתפקידו דרך צווים מוחלטים, היא שיא של טשטוש רשויות. אי אפשר ליהנות מעצמאות שיפוטית ולהפעיל פררוגטיבה פוליטית בעת ובעונה אחת.
אם שופטים בכירים או יועצים משפטיים מרגישים שחובתם המקצועית והמוסרית היא להציל את המדינה מהחלטות נבחריה - הדרך פתוחה בפניהם. במדינה דמוקרטית, מי שרוצה להנהיג, לקבוע מינויים במשטרה או לעצב את פני צה"ל, פושט את הגלימה ומתמודד בקלפי.
כל ניסיון לעקוף את רצון הבוחר דרך אולמות המשפט, תוך ניתוב הממשלה למלכודת חוקתית מתוכננת מראש, הוא פגיעה אנושה בריבונות העם. הגיעה השעה להחזיר את המשפט למקומו – ואת השלטון לבוחר.
תגובות