דעות

הכישלון בהצבעה על הוועדה לבחירת שופטים היה רק סימפטום לבעיה האמיתית: נתניהו הביא את עצמו לעמדה חולשה כמעט חסרת תקדים בתוך הקואליציה, והוכיח כמה הוא מפחד מהמחאה

בשנת 2010, העביר מפקד המכללות נעם תיבון את התותח הטמא שירה באלטלנה למפקדת פו"ם בגלילות. עד כמה תופתעו שהיום הוא אחד מראשי המחאה נגד הממשלה והרפורמה המשפטית?

אם אנחנו רוצים את הגליל שלנו אנחנו צריכים להתאמץ, לבוא לגור כאן בערים ביישובים, ללכת כאן לקופות החולים, לדרוש מכאן רפואה טובה יותר, ללכת כאן למוסדות החינוך, להיות כאן בעסקים ובמדרחוב, להשתתף כאן עם הציבור בשיעורי התורה ובתפילות בבתי הכנסת

הרוחות התרבותיות הסוערות המטלטלות אותנו כיום מחייבות יכולת עמידה תרבותית וקשיחות מושרשת – קוראים לזה תורה. לא רק שמרנות, לא רק ימניות, לא רק ערכיות, אלא עמל תורה

הסכסוכים הפנימיים בין מפלגות האופוזיציה וההתעקשות להגיש מועמדת אחת מוסכמת הם שאפשרו לקואליציה להשתמש בסעיף 15 כדי לדחות את הבחירות. הכתובת רשומה על הקיר

בעקבות הפוסט ההוא קיבלתי תגובות רבות של אנשים שהחליטו לדפוק בפורים בדלת של ידידים שהפכו יריבים, עם משלוח מנות, כדי להתפייס. זה עבד

כילד שגדל בבית הכנסת של הרב מרדכי אליהו זצ"ל חווינו רובד נוסף ממנו, רובד של רגישות, של יחס מיוחד ומאור פנים לכל אחד. הוא נתן לנו – הילדים הקטנים – להרגיש חלק ממרכז החיים שלו. פרקי זיכרון

הוא היה הכי אבא שאפשר. הוא היה מצייר לי את כל השערים למחברות. היה לו כתב מאוד יפה, והוא היה יושב איתי ביחד, משרטט, וביחד היינו צובעים את השער

היום אירע המהפך. על היום נאמר ״ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר״. אף שתוצאות האגרות עדיין לא ידועות. עצם העובדה שזכינו להיקהל ולעמוד על נפשנו – היא זכות עצומה

קורח חשב שלשאוף למעלה – זה אומר להחליף את מי שבראש. אבל הפרשה מגלה לנו שלא כל אחד חייב להיות מספר 1, אבל כל אחד צריך להצטיין ולהשקיע במקום המתאים לו

נראה ששרי הממשלה אינם מבינים את חומרת המצב. הם חושבים שמדובר במקרים בודדים, וממילא הם לא מעוניינים להתייחס ל"ציונים על תנאי". גם אם הביקורת על היורדים מוצדקת, חייבים להתעשת ולשנות כיוון לפני שיהיה מאוחר מדי

אף אחד בממשלה, גם לא השרה לענייני התיישבות, לא דאג ל"חוסן הקהילתי" או ל"לכידות הקהילתית" של אופקים, קרית גת, דימונה, שדרות, עפולה, שלומי או מעלות-תרשיחא – ערים שגדלות באופן לא מבוקר בגלל תוכניות של אלפי יחידות דיור שנבנות בהן

פרשת "שלח לך" שקראנו בשבת האחרונה מלאה במסרים חשובים שמתאימים לסוף שנת הלימודים וליציאה לדרך חדשה. הנה כמה הצעות

ניסיונות לטרפד את תיקון החוק בעניין ועדות קבלה יביאו לקפיאת ההתיישבות הכפרית, ולהעמקת משבר הדיור. ודבר אחד ברור – לתיקון החוק אין דבר וחצי דבר עם הדרת מזרחיים

כאשר את אומרת ליעקב שזה לא מתאים שהוא יצא לטורניר טניס, את בעצם צריכה לשאול את עצמך שאלה כנה: מאיזה מקום את פועלת? תבדקי האם אין פה מניפולציה ולו בשמץ

בכל יום שישי בערב, גם היהודי הכי מושפל, הכי מוכה, עומד מול האויב הכי גדול של האדם – שהוא הזמן – ואומר לו: אתה קדוש! ואז במוצאי השבת הוא עורך הבדלה. הוא עומד מול הזמן ואומר לו: אתה חול

התמיכה הציבורית במחאות השמאל ירדה ומיעוט שנותר בה פונה לאפיקים אלימים ומסוכנים, בכדי לשמור על בולטות תקשורתית. לפני שזה יגלוש לאסון, ראשי האופוזיציה חייבים לגלות אחריות

דבר אחד הממשלה לא מספרת לנו – שחוק ועדות הקבלה החדש מתגזען לא רק ביחס לערבים, אלא גם כלפי חלקים גדולים בציבור היהודי, ובהם גם כלפי הציבור המזרחי

אם אתם מגלים שיש לכם יום שיש בו יותר מדי פגישות ״אדומות״ תדאגו להכניס בהן ״ריאות ירוקות״. או פגישה עם מישהו שעושה לכם טוב, או קפה, או יוגה. עד כאן זה קל יחסית. עכשיו בואו ננסה לקחת את המודל הזה לחברים

לאורך הדורות פוסקים נוספים נדרשו לשאלה זאת בווריאציות שונות, אך לא היה פוסק בעל שיעור קומה שהעז לדחות את הפסיקה המקובלת ולהכניס 'עוגב להיכל'