הילדים של קיץ 2023: הנבחרת הצעירה (עד גיל 21) סיימה את דרכה באליפות אירופה בחצי הגמר, אחרי הפסד 3-0 לנבחרת אנגליה החזקה. הטורניר הנוכחי מסיים קיץ חלומי בו גם נבחרת הנוער של ישראל (עד גיל 19) הגיעה למקום השלישי בגביע העולם.
יש כמה נקודות משותפות בין גביע העולם לבין אליפות אירופה, כאלו שהביאו את הנבחרת לאן שהיא הגיעה: מאמן שנותן תחושה שאפשר לעשות את זה. שחקנים שנותנים מעצמם מעל ומעבר. אמונה שאפשר לעבור כל נבחרת, לא משנה איזו, גם במאני-טיים. אבל אם יש דבר אחד שהוא מעל הכל וחשוב לקחת אותו גם לעתיד – זה את הדחיפה מהקהל.
עם ישראל הורגל בשנים האחרונות לקבל בעיקר אכזבות מהכדורגל שלו. במקום מסוים הנבחרת הבוגרת גרמה לנו לחשוב שהפסדים זה ברירת מחדל, תיקו זה הרצוי וניצחון הוא בגדר זכייה בטורניר. גם הסיפורים מסביב לא תרמו לאווירה, למשל ריבים על מקומות בחדר שינה, או מלחמות פוליטיות נגד הקהל.

"אני לא מרגש אותי כלום, חוץ מכדורגל"
אבל שני הטורנירים האחרונים גרמו לשינוי בדפוס החשיבה של האוהדים. אולי זה השיר החדש של חנן בן ארי, "חוץ מכדורגל", שהפך להיות שיר חובה בכל סטורי על הנבחרת. אולי זה השידורים של התאגיד, יחד עם סרטוני העידוד של השדרנית והשדרנים (המצוינים!) אושרת עיני, שרון דוידוביץ' ויונתן כהן, שהצליחו להעביר לצופים בארץ את התחושות שלהם מעבר לים. אולי זה פשוט כי יותר קל להראות תמיכה כשמדובר בצעירים.

אי אפשר היה להתעלם מכמה שהנבחרת הצעירה ונבחרת הנוער תפסו מקום בלב שלנו בחודשים האחרונים. זה התבטא למשל באחוזי צפייה גבוהים בטלוויזיה, כאלה שאפילו לנבחרת הבוגרת קשה לפעמים להביא (חצי מיליון צופים במשחק נגד אנגליה, ע"פ הנתונים).
זה התבטא גם בכמות האוהדים שבאו פיזית לעודד את הנבחרת מקרוב, אם זו הרכבת האווירית של האוהדים שהגיעו לגיאורגיה או אנשים שהיו באמצע ה"טיול אחרי צבא" שלהם בדרום אמריקה, שינו את המסלול ובאו לארגנטינה לעודד את הנבחרת.
אנחנו צריכים את השחקנים, השחקנים צריכים אותנו
לנו, בתור קהל, קשה לפעמים להבין כמה השחקנים צריכים אותנו. אבל הנבחרת, בעיקר בגילאים האלה, בנויה על הדחיפה הזאת. על הידיעה כי הם משחקים עבור משהו יותר גדול מהם, עבור היכולת לשמח מדינה שלמה. ואם אנחנו באים ומראים להם אהבה בחזרה, זה רק מדרבן אותם עוד יותר. מספיק לראות את תגובות השחקנים אחרי כל משחק, כמה חשוב להם להדגיש שזה "עבור המדינה", בשביל להבין שהם רואים אותנו, את הקהל.
ואת כל הדברים האלה, אנחנו גם צריכים לזכור לטורנירים הבאים. גם של הצעירים, גם של הבוגרים, וגם כשלא תמיד הולך. קיבלנו הקיץ טעימה איך זה מרגיש להצליח בטורניר גדול ולא רק להיות תפאורה במוקדמות, בואו ננסה לשמר את הדברים האלה גם לעתיד, בשביל השחקנים אבל גם בשבילנו.

מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים