אחד הדברים הראשונים שלמדתי לעשות אחרי הגירושים, היה לכבס. תמיד הייתי שותף מלא בעבודות הבית. פיניתי כיור, שטפתי כלים. שאבתי אבק, ספונג׳ה, הכנתי סנביצ׳ים , (לילדים. כריכים להומלסים התחלתי להכין רק אחרי הגירושים). אבל יש דבר אחד שאני מודה, לא הייתי ממש מעורב בו – הכביסה. על כל גווניה. לא כיבסתי, לא ייבשתי, לא קיפלתי.

תראו, לא בדקתי את זה מדעית, אבל נדמה לי שגם גברים הנושאים בנטל באופן שווה, איכשהו כשעושים את ה–״בחירות״ (כמו הקפטנים של הקבוצה בבי״ס היסודי, שצריכים לבחור מי בקבוצה שלהם בכדורגל) גברים תמיד יבחרו את כל השחקנים האחרים  אבל לא את הכביסה.

אחד המשברים הגדולים אחרי הגירושים מכונה – laundry crises . אם חוויתם אחד כזה, דעו שאתם לא לבד. פתאום אנחנו ניצבים מול חולצות מזיעות, כתם צ׳ילי, סל כביסה, מכונה עם כל מיני פונקציות מוזרות, ופתח עגול וצר שמזכיר צוהר של אונייה.

"זו בדיוק ההזדמנות שלנו לצאת מארון הכביסה"

אבל הי! גרושים, זו בדיוק ההזדמנות שלנו לצאת מארון הכביסה, להניח את הפחדים בסל, לתלות לייבוש את כל החששות, לעמוד בעוז, ולהסתכל לכביסה ישר בלבן של העיניים (וגם בצבעוני למי שנוהג להפריד) וללחוש לעצמנו: יס! Wee – כן! (ולרוץ לצפות ב–יס או לשחק ב-wee)

לשמחתי מי שבא לעזרתי באופן בלתי צפוי היה לא אחר מאשר משה פרץ המקסים. אחד מהמותגים הגדולים שלנו במשרד מפרסם באמצעותנו אבקת כביסה, מרכך כביסה, ג׳ל וכל החבר׳ה הנלווים. כבר לפני כמה שנים בחרנו במשה פרץ להוביל את קמפיין ״ילדים זה כביסה״. (שוקלים בימים אלה להוסיף עוד בית – ״גם גרושים זה כביסה״).

יחד עם הלקוח הנהדר ועם משה, אני לומד לעומק את כל הטיפים והסודות של המקצוע. איך מכניסים קפסולה, איזה ריח הכי שווה בנוזל למייבש, איזה בגדים עדיף לכבס ביד, ושגם לבגדים כמו לבני האדם יש בשמים.

רוצות לפגוש גברים גרושים/רווקים? עזבו טכנולוגיה. תארבו להם ליד מכבסות

זו נראית כמו תחילתה של ידידות מופלאה? או פגישה לאין קץ'? אז זהו. שדווקא יש קץ'. קץ׳ ושמו גיהוץ. גרושות/רווקות, רוצות לפגוש גברים גרושים/רווקים? ולא יודעים באיזו אפליקציה? עזבו טכנולוגיה. תארבו להם ליד מכבסות. גם אם הם עברו את ה– laundry crises בשלום, רובינו נופלים בשלב הגיהוץ וקיפול חולצות מכופתרות.

אחד החבר׳ה הקבועים שלי במודיעין היה יריב מהמכבסה. הוא ידע שאני מגיע כמעט כל יום ששי, למסור לו בגדים לגיהוץ. לא יכולתי לעזוב את עיר הגרושים מודיעין, בלי להיפרד מיריב שהמכבסה שלו ממוקמת במרכז המסחרי העונה לשם היצירתי – ״מודיעין סנטר״ ממש כמו שמרכז העיר החדש והמרשים במודיעין, עם המזרקות, בתי הקפה, והשדרה בסגנון הרמבלה, זכתה לשם הקריאטיבי – מע״ר (מרכז עסקים ראשי…).

וואו! כמה מפתה: ״רוצה לצאת איתי למע״ר?״הכי רוצה! אבל ללכת איתך למגיש עזרה ראשונה (גם סוג של מע״ר) כבר נשמע יותר כיף… אבל לא רוצה חלילה לכבס את הכביסה המלוכלכת של העיר האקסית שלי בחוץ, אז אחזור לנושא השיעור.

״שמעת את הסינגל החדש של ״2 גיהוץ״ ?״

כאמור, הפכתי אלוף בכביסה, ובמייבש, ועל המרפסת בזיכרון יש לי גם מתקן ייבוש, ממש כמו פעם (השמועות אומרות ששרה אהרונסון השתמשה באותו מתקן שמכרו לי). אבל גם בזיכרון יעקב שלי, אני מוצא את עצמי מבקר אחת לשבוע במכבסה. בדרך אני עובר בבית הקפה השכונתי, וענתי, שיושבת שם כמעט כל יום, מעירה לי הערה פולנית על העובדה שאני מחזיק בידי את החולצות ולא בשקית.

הבחור מעבר לדלפק, מביט בי מניח את שתי החולצות המכופתרות שכיבסתי, רושם לי פתק קטן וזורק לאוויר – ״2 גיהוץ״. כן אני אומר לו. ״2 גיהוץ״ גרוש? הוא חצי שואל רבע נאנח, ואני מאשר לו ברבע שהוא השאיר לי. בעודי פוסע חזרה לאופניי, אני חושב לעצמי – ״2 גיהוץ״ זה שם לא רע ללהקה, או לראפר. ״שמעת את הסינגל החדש של ״2 גיהוץ״?״ יכול בהחלט להיכנס לחבורה של – deep purple, ub-40, 4 לב אדום, היי פייב וכו׳.

בדרך לאופניים, אני עובר ליד בית הקפה ושואל את ענתי מה דעתה על השם? ״2 גיהוץ״ היא אומרת, זה נחמד. אבל ״שקית כביסה״ לוקח בהליכה…

==

יורם לוי הוא פרסומאי, מוסיקאי ומרצה בתחום הפרסום והתמכרויות.