בכירי מערכת המשפט לא באמת האמינו עד העת האחרונה שיהיו שינויים דרסטיים במהלך ממשלת נתניהו השישית. מזה שנים רבות נשמעות קריאות לבצע רפורמות במערכת המשפט, אך הן תמיד הסתיימו בקול ענות חלושה.

דוגמה מצוינת לכך הוא הקמת מוסד נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, לפני פחות מעשור. מי שרצה לאפשר ביקורת אפקטיבית על התובעים מטעם המדינה, בעיקר נגד הפרקליטות והתביעות המשטרתיות, השאיר בסופו של דבר נציבות ללא שיניים.

לנציב שהיה אמור להיות אימת הפרקליטים אין סמכות להורות על סנקציות נגד מי שסטה מהשורה, אלא לתת המלצות בלבד. אתם יכולים לדמיין לבד עד כמה הן מתקבלות.

לא זו בלבד, לנציב אפילו אסור לפרסם את החלטותיו לידיעת הציבור, מה שמסרס לחלוטין את האפקטיביות של ההמלצות והביקורת. איך אמר הנציב הקודם, השופט דוד רוזן בראיון ל'זמן ישראל'? "אין פרסום – אין נציבות. חבל לתת משכורות לאנשים, עדיף לסגור".

במערכת המשפט עדיין יש תקווה כי הרפורמות המשפטיות יתרככו, אבל מבינים שממשלת נתניהו השישית מתכוונת באמת ובתמים לבצע רפורמות משפטיות. ללא פעולה אקטיבית נגד המהלך מצד מערכת המשפט, בכירי המערכת מבינים כי הרפורמות לא ירוככו אף לא במעט.

עד ממש לאחרונה, השתיקה בנוגע לכוונות לבצע את הרפורמות הייתה מוחלטת. בכירי המערכת לשעבר דיברו. בחדרי חדרים דיברו גם הבכירים המכהנים, אבל לאחרונה השתיקה מול הציבור נשברה.

בית המשפט העליון (נתי שוחט/פלאש 90)

"על סף שינוי פניה של מערכת המשפט"

"אנחנו על סף שינוי פניה של מערכת המשפט", אומר אחד מבכירי המערכת בשיחה עם סרוגים. "בין אם תומכים ברפורמות ובין אם מתנגדים להן, צריך להבין שיהיה שינוי דרסטי. השינוי הזה, שיחליש את מערכת המשפט, יישאר גם לאחר תום התקופה הנוכחית של שלטון הימין".

"עד לאחרונה היה נראה שאנחנו בעוד שלב של הסערה המתרגשת על מערכת המשפט, אבל לאור הרכב הממשלה המסתמן המערכת מתחילה להפנים שייתכן והכל ישתנה".

לדברי הבכיר, "אם תהיה פסקת התגברות ב-61 ועילת הסבירות תבוטל זה יהיה אסון לא קטן. מעבר לחקיקה פסולה ללא הגבלה שכל קואליציה תוכל לבצע, יהיה קשה מאוד לתקוף החלטות מינהליות בבג"ץ ובבתי המשפט המינהליים. כאשר רשויות המדינה פוגעות באזרח הקטן בהחלטות שרירותיות ובלתי סבירות, בית המשפט הוא זה שמבטל את ההחלטות בשל עילת הסבירות".

"אלמלא הנסיבות האישיות – נתניהו היה נלחם ברפורמות המשפטיות"

"נתניהו יודע בדיוק עד כמה המהלכים הללו עלולים לפגוע באזרחים", אומר הבכיר. "נתניהו מכיר את מערכת המשפט, הוא גדל בבית עם דודה שופטת בבית המשפט העליון (השופטת שושנה נתניהו ז"ל, א"ב)".

"בעבר נתניהו התגאה בכך שהוא עצר את קיצוץ סמכויות בית המשפט העליון, היום הוא מקדם אותן. אלמלא הנסיבות האישיות של נתניהו, בשלן הוא נכנס לקואליציה הנוכחית ומוכן לקדם את אותן רפורמות בעייתיות – גם היום מי שהיה נלחם נגד פסקת ההתגברות וביטול עילת הסבירות זה היה בנימין נתניהו".

בשל ההפנמה כי יקודמו רפורמות במערכת המשפט, בכירי המערכת מבינים שצריך להילחם. "אמנם צריך לשמור על ממלכתיות התפקידים", אומר הבכיר, "אבל יש הבנה שאם לא תהיה התייחסות אקטיבית מצד המערכת לרפורמות המתוכננות, אין סיכוי שהן ירוככו אפילו במעט".

פרקליט המדינה עמית איסמן: החלשת הפרקליטות – פגיעה בדמוקרטיה הישראלית (יונתן זינדל/פלאש 90)

בכירי המדברת מדברים, כמהלכים על חבל דק

ואכן, לאחרונה השתיקה המוחלטת נשברה ובכירי המערכת התחילו לדבר. בהבלעת משפט בתוך נאום, כמהלכים על חבל דק, אבל מדברים. מתוך שלושה, רק שניים התייחסו בחודש האחרון לרפורמות המתוכננות במערכת המשפט. פרקליט המדינה ונשיאת העליון. בולטת בשתיקתה היא היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה.

פרקליט המדינה עמית איסמן התייחס לדברים כשבוע לאחר הבחירות, ואמר: "החלשתה של פרקליטות המדינה, פגיעה בלגיטימציה הציבורית שלנו תביא בסופו של יום באופן בלתי נמנע לפגיעה בשלטון החוק, וכפועל יוצא לפגיעה בדמוקרטיה הישראלית".

אך אתמול התייחסה לרפורמות ראש הרשות השופטת, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. בדברים שנשאה במהלך ערב שנערך לסגל השיפוטי, אמרה חיות לשופטים: "נמשיך לעמוד איתן גם אל מול הרעמים והברקים הנשמעים והנראים בעת הזו. הם מופנים לעברנו ומבשרים, כך נראה, את בואה של סערה – אך כשהדין, והוא לבדו, לנגד עינינו, יכול נוכל גם לה".

מתי והאם תדבר היועצת המשפטית לממשלה? זאת לא ידוע. אך בדרגים הבכירים במערכת מתחילה לחלחל ההבנה כי השתיקה אינה משרתת את מערכת המשפט וכי אם יש רצון לפעול לריכוך הרפורמות צריך לפעול.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

גפני על פסקת ההתגברות