במסגרת פרויקט של חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) להקמת קו צינור ראשי להולכת גז טבעי לרמת גבריאל, ביצעה רשות העתיקות חפירות הצלה ארכיאולוגיות לפני הנחת הקו. במהלך העבודות, אותן מימנה נתג"ז, נחשפה תגלית נדירה ומרתקת.
בחפירה נחשף חלק מאתר קבורה מתקופת הברונזה המאוחרת (המאה 13 לפסה"נ), למרגלות תל שדוד. לדברי מנהלי החפירה, ד”ר אדוין ואן דן ברינק, דן קירזנר וד"ר רון בארי מרשות העתיקות, "במהלך החפירה גילינו ממצא ייחודי ונדיר: ארון גלילי מחרס עם מכסה אנתרופואידי (ארון קבורה עם מכסה המעוצב בדמות אדם), אשר סביבו נמצאו מגוון כלי חרס, בעיקר כלי אגירה של מזון, כלי שולחן, כלי פולחן ועצמות של בעלי חיים. נראה כי אלה שימשו, בהתאם לנוהג, כמנחות לאלים, וכן נועדו "לספק מזון למתים לאחר מותם".
בחלקו הפנימי של ארון החרס נמצא שלד אדם מבוגר, ובצמוד אליו הוטמנו כלי חרס, פגיון מברונזה, קערה ופיסות רקועות מברונזה. "בשל העובדה שהכלים שנקברו יחד עם הנפטר הם מתוצרת מקומית", אומרים החוקרים, "אנו משערים כי הנקבר היה פקיד ממוצא כנעני, אשר עבד בשירות השלטון המצרי. אפשרות נוספת היא כי הארון היה שייך לאדם עשיר אשר חיקה את מנהגי הקבורה המצריים.
החוקרים מוסיפים, כי עד כה נחשפו בארץ מספר לא רב של ארונות אנתרופואידים. האחרונים התגלו בדיר אל-באלח לפני כחמישים שנה. לדברי הארכיאולוגים, "אדם מן היישוב לא יכול היה להרשות לעצמו הזמנת ארון קבורה שכזה. ללא ספק מדובר בנקבר שהשתייך לאליטה המקומית".
בסמוך לארון התגלו גם קברים חפורים של שני גברים ושתי נשים שיתכן והיו ממשפחתו.
גילוי ארון הקבורה בתל שדוד מעיד על שליטת המצרים על עמק יזרעאל בתקופת הברונזה המאוחרת (במאה ה-13 לפסה"נ). בתקופת שלטון הפרעונים בארץ, השפיעה התרבות המצרית בצורה בולטת על האליטה הכנענית. סימני השפעה מתגלים מדי פעם באזורים שונים, והפעם נתגלו בתל שדוד ובקבר המיוחד של האמיד הכנעני.
ממצא נדיר שנמצא בצמוד לשלד, הינו חרפושית חותם מצרית בעלת מעטפת מזהב, המחוברת לטבעת. החרפושית שימשה לחתימה על מסמכים וחפצים. בחותם מופיע שם הכתר של המלך סתי הראשון, ששלט במצרים העתיקה במאה ה-13 לפנה"ס. סתי הראשון היה אביו של רעמסס השני, המזוהה על ידי חלק מהחוקרים עם פרעה המוזכר בספר שמות בסיפור יציאת מצרים. כבר בשנה הראשונה לשלטונו (1294 לפנה"ס) פרץ כנגד סתי הראשון מרד בעמק בית שאן. סתי כבש חבל ארץ זה והשליט את שלטונות בכנען. שמו של סתי על החותם מסמל עוצמה והגנה, או את כוחו של האל 'רע' – הלא הוא אל השמש – אחד האלים המצריים החשובים. בחותם רואים היטב את האוראוס המכונף (נחש הקוברה) המגן על שם המלך, או על המלך עצמו.'
אזכור המלך סתי על גבי החרפושית שנמצא בארון הקבורה, סייע לחוקרים לתארך את זמן הקבר למאה ה-13 לפסה"נ – בדומה לקברים שנמצאו בדיר אל-בלח ובבית שאן, שהיו מרכזי מנהל מצריים.
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים