עשר הערות על הרב צבי טאו
בעקבות השיח שהתעורר בשבועות האחרונים סביב הרב צבי טאו, הרב שלמה אבינר בעשר הערות על נשיא ישיבת הר המור
א. גילוי נאות: אני הדל איני תלמיד של הרב טאו. אמנם הוא הרב שלי, אך איני בדרגה של תלמיד, כי הגדר של תלמיד הוא מי שירד לסוף דעת רבו, ויודע מראש מה הוא יענה על דבר שלא דיבר עליו. יתר על כן, בין תלמיד לרב, יש איזה יחס, כלומר התלמיד הוא מעט, והרב הוא הרבה. אך כאן, זה עולם אחר לחלוטין. לכן, המשך הדברים הינו כפי הבנתי הדלה, ואיני אומר קבלו דעתי.
ב. ר' צבי הוא תלמיד נאמן של מרן הרב קוק ושל רבנו הרב צבי יהודה. יש להם תלמידים רבים, בחסדי ד' עלינו, אך הוא הכי נאמן. וכיצד יודעים זאת? כלל ידוע בהלכה, רוב חכמה ורוב מניין. רוב חכמה – אני הדל, למדתי ועדיין לומד, מתלמידים רבים של רבנו, ואני רואה שזו מדרגה אחרת לחלוטין. רוב מניין – כלומר מניין תלמידים.
יש לר' צבי הרבה תלמידים, יותר מכל תלמיד אחר של רבנו, תלמידים שהם בעצמם חכמים, גאונים ובקיאים, שאי אפשר להטעות אותם. גם רבנו הרב צבי יהודה כך התייחס אליו, היה שולח אליו תלמידים לייעוץ, ואף ביקש ממנו להעביר את השיעור הכללי בישיבה, אך הוא לא רצה בענוותנותו.
ג. הינו בעל מידות תרומיות, מסור לכלל ישראל, ולכל אחד מישראל, ללא חשבון. עניו עצום ובורח מן הכבוד. פועל ללא שום אינטרסים כלל, אדרבה מוכן להפסיד הכל. מלא יראת שמים אדירה, מקפיד על קלה כחמורה, ואף מחמיר. מתפלל בכוונה עצומה.
ד. הוא גאון בלמדנות תלמודית, כפי שאפשר לראות ממאמריו המועטים בנידון. אמנם הוא מסתיר זאת. אני הדל, זכיתי לשמוע שיעורי גמרא ממנו, בסוגיא הסבוכה "תקפו כהן", ומעולם לא שמעתי שיעורים כל כך בהירים, וכל כך מעמיקים של בירור שיטות הראשונים והאחרונים.
ה. הוא אינו פוסק הלכה, אך בקיא עצום בהלכה, ולכן יודע לפסוק בנושאים חדשים.
ו. הוא עמקן גדול בענייני אמונה, ולא רק בדברי מרן הרב ורבנו, אלא של ראשונים ואחרונים. גם הנסתר פתוח לפניו.
ז. להבדיל, הוא גם בקיא בכל הזרמים הפילוסופיים הישנים והחדשים, כולל פילוסופיה פוליטית וחברתית.
ח. הוא רואה רחוק, הוא רואה את הנולד, מבחין בבעיות כבר מתחילתן. אחרי עשרות שנים, מודים לו שצדק. לפני שהוא מביע דעה בכל נושא, הוא בודק וחוקר הרבה, בבירור מעמיק, הן את המציאות, הן דברי מרן הרב ורבנו ושאר רבותינו.
הוא אינו שולף מילה אחת מן המותן. הכל שקול ומדוד. הוא עורך חשבון ארוך טווח, לכן לפעמים עמדותיו אינן מובנות, כי הן בנויות על העתיד ולא על ההווה. בגלל זה, הוא סופג עלבונות שאינו מציאותי, מאנשים הסובלים מקוצר ראיה רוחנית. כמובן, הוא מקבל את הייסורים באהבה. וב"ה יש לו השפעה רבה על דעת הקהל ועיצוב מהלכי הציבור.
נכון שלכל עמדה יש מחיר. אך כאמור, לפעמים לא ההווה יקבע אלא העתיד. בכלל, חכמתו מופלגת, על אף שגם זאת הוא מסתיר. אמר אחד מתלמידיו, בעצמו חכם וגאון: "זה האדם החכם ביותר ברגע זה על פני הגלובוס".
ט. הוא כעין משגיח על כלל ישראל. על כל סטיה וכל קלקול הוא מגיב בכל תוקף כדי לחסום את הרעה. על אף עדינותו הגדולה, הוא ניצב כצור מוצק, כאשר השעה דורשת זאת, ומשתקפת סכנה רוחנית או לאומית או חברתית.
רשימת מאבקיו ארוכה: חדירת הנצרות, גוש אמונים, ביקורת על המפד"ל, ביקורת על הבית היהודי, בליעת מדרשה על ידי האקדמיה, בנות לוחמות בצה"ל, ביטול משפחת אב ואם, סוטים, הר הבית, האשמת נשיא, שיימינג שהוא בגדר שפיכת דמים ועוד ועוד.
איש השלום המוחלט, הוא גם איש המאבק המוחלט. אינו מפחד מכלום. לא תגורו מפני איש. בלי חת ובלי מורא. לא כנוע לדעת הקהל. ולא בד"ת, בדר"ח ובד"פ ראשי תיבות, בית דין תקשורתי, בית דין רשתות חברתיות, בית דין פרטי. ובתוך הכלל, מאבק עיקש נגד הנחש הבריח הפוסטמודרני.
י. האידיאל שלו, התכלית שלו, הוא התורה, רק התורה, תורה ויראת שמים. הוא מתייצב כמגן מפני כל פגיעה בה. ודאי התורה מתגלה במעשים, כפי שמעידה הרשימה לעיל, וכן תלמידיו המרובים מפוזרים בכל מלא הארץ ובכל מלוא הצבא. אך המעשים צריכים תורה, נשמה, והיא התורה. אשרינו שזכינו.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו