רק לפני כמה ימים יצאתי במסע אישי ולאומי אל מוסד הנשיאות, בעוז ובענווה, מתוך תחושת שליחות ואהבה למדינה היקרה  שלנו. אני מבקשת לשתף אתכם בתחומים בהם עסקתי כל השנים: חינוך ושליחות בארץ ובעולם כדי לייצג את מדינת ישראל זאת, מתוך מתוך מטרה להאיר על הדרך בה בחרתי ובה אני רוצה בכל מאודי להמשיך ולפעול למענכם בשנים הקרובות.

כבר למעלה מעשור שאני נפגשת באופן שוטף עם הקהילות היהודיות ברחבי העולם בשאיפה לקדם שתי מטרות מרכזיות: חיזוק הקשר עם מדינת ישראל והבנת האתגרים הגדולים אשר ניצבים בפני יהדות התפוצות. במדינות שונות ומגוונת נפגשתי עם השגרירים הישראליים ועובדי השגרירות, בתי הספר היהודיים, תנועות הנוער, הקהילות היהודיות ועוד.

חשתי מקרוב את הדופק של העם היהודי הנישא מקצה לקצה בעולם, שמעתי מקרוב על האתגרים הגדולים העומדים על הפרק והשתדלתי, ככל יכולתי, להמשיך ולשמש לאוזן קשבת עבורם.

הרגשתי ועודני מרגישה עמוק בתוך ליבי שהמסעות האלו היו הרבה מעבר לעוד פסגה דיפלומטית מנומסת – מבטינו נפגשו במקומות הכי עמוקים בהם לכל יהודי על פני תבל יש חלק ונחלה: במסורת, בזהות היהודית, בחיבור לעם ולארץ – מקומות נפלאים ועתיקים בני אלפי שנים אשר שרירים ועומדים לעד.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

צילום: לייבלה וואן פראך. עריכה: ניסים פרץ

אבקש לשתף כאן בתחושה מוכננת שאני נושאת עמי. בפגישות השונות שקיימתי עם גב' ניקי היילי, שגרירת ארצות הברית באו"ם לשעבר ועם מייק פנס, סגן נשיא ארצות הברית בשעתו היה רגע מיוחד בו הבטנו אחד בעיני השני וראיתי, באמת ובתמים, שהם מצליחים לראות דרכי לא רק את ישראל הנאבקת על זכות קיומה מול אויב ומתנקש – אלא גם, ואולי בעיקר, את ישראל שבוחרת בחיים. ישראל שמנצחת את הרוע והטרור על ידי ריבוי של אור וטוב בעולם כולו ובתוכה פנימה: "החיוך שעל פניך כבר אומר לעולם את כל מה שהוא צריך לדעת על מדינת ישראל", אמרו לי.

את התחושה העמוקה הזו חוויתי גם בשעה בה הוזמנתי להצטרף על ידי הנשיא שמעון פרס המנוח למפגש עם נשיא ארצות הברית ברק אובמה, איתו שוחחתי על הקשר המוסרי והאיתן בין ארצות הברית וישראל. קשר שהוא בעיניי הרבה מעבר לכל וויכוח או אי הסכמה פוליטי או מדיני משום שמעל הכל הוא קשר בין כל חפצי החיים, שוחרי האחווה, השלום והריעות על פני תבל. קשר אנושי בו כולנו מתכנסים סביב צלם אלוקים שבאדם ומכריזים את דברי ר' עקיבא: "חביב אדם שנברא בצלם".

חינוך וייצוג המדינה אלו עולמות מקבילים לא הפוכים

ואולם, למרות התנדבותי הדיפלומטית בשמה של מדינת ישראל בשנים האחרונות, את מרבית חיי תרמתי לעולם החינוך- במסירות ובלב רחב ככל שרק יכולתי. כך זכיתי וזיכני בורא עולם לחנך ולהעמיד דורות רבים של תלמידים ומורים.

ישנן כל כך הרבה נקודות ציון חשובות במסע הזה אבל אחת החשובות שבהן נפרשת על פני 20 שנה בהן ניהלתי את בית ספר ממלכתי א' תל"י בגבעת זאב, שם זכיתי להוביל יחד עם הורי בית הספר, את הטמעתה של תכנית הלימודים תל"י (תכנית ללימודי יהדות), בעקבותיה קבלתי בשנת 2003 בפרס גנגר על "מצוינות בניהול בי"ס, על מנהיגות רבת השראה ומעורבות עמוקה בקהילה, הנובעים מאמונה באדם".

חינוך וייצוג המדינה יש שיגידו שאלו שני עולמות שונים ומרוחקים – אולם אני רואה בהם מקבילים ואף משלימים.

החינוך, הלא הוא הבסיס האיתן עליו עמד עומד עם ישראל לאורך הדורות: "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ", אומר משה רבינו לעם ישראל ומניח לפנינו את אבן הראשה של העולם היהודי.

החינוך הוא הדוגמא האישית שלנו, של כולנו, לגדל כאן באהבה ואמונה דור נפלא, חזק מאמין ומושרש בארצו. דור של גאולה, פריחה, צמיחה רוחנית, תרבותית ולאומית.

גם בשעה זו רבים בעולם מבקשים לראות את מדינת ישראל כזמנית, כשורדת, ככואבת ושכולה אבל אני כאן כדי להגיד להם: ראו מה יפות נטיעות שנטענו, ראו מה נאים גידוליה של ארץ ישראל! כן. למרות מלחמות, כאב ושכול עם ישראל חי, צומח וחזק מתמיד.

אני מאמינה, שכנשיאת ישראל אוכל, בע"ה, להמשיך את מפעלי ההסברה והחינוך האלה ביתר שאת ועוז. אני מאמינה, שהעם שלנו כבר שבע דיי והותר מכאב ומלחמות והוא מבקש כעת שנות חיים ותקווה. אני מאמינה בכל ליבי, שכולנו בני איש אחד נחנו. כולנו מחוברים לזהות יהודית גדולה, עמוקה, ושורשית. זהות שרק מחכה לחבר בנינו ולבנות גשרים ושיח בין אחים ואחיות.

אני מאמינה, שכולנו שבעים מלנצח זה את זה ומעדיפים – יהודים ושאינם יהודים – לבנות כאן עתיד משותף על הרוב המוסכם בנינו. אני מאמינה, ולכן יצאתי לדרך הזו. בע"ה ובעזרתכם נעשה ונצליח.

 

מרים פרץ היא מועמדת לתפקיד הנשיאה ה-11 של מדינת ישראל